נהלי סחר עם מדינות אויב, מדינות ללא יחסים דיפלומטיים, ואיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן

30/05/2011

 

נהלי סחר עם מדינות אויב, מדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן

 

להלן עיקרי החוקים הרלוונטיים הנוגעים ליצוא ויבוא ממדינות אויב, מדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל, איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן וכן מניעת יצוא של מוצרים דו שימושיים.

 

פקודת המסחר עם האויב – 1939

למשרד התמ"ת אין חקיקה האוסרת או מגבילה יצוא למדינות בחו"ל. אולם, פקודת המסחר עם האויב - 1939 מגבילה את הסחר עם מדינות אויב (יצוא ויבוא). נכון להיום, המדינות שהסחר עימן אסור ע"פ פקודת המסחר עם האויב הן איראן, סוריה ולבנון. למעשה גם עיראק נחשבת מדינת אויב לעניין זה, אולם הסחר עימה הותר ע"פ הרשאה מיוחדת של שר האוצר (שהוא השר הממונה על ביצוע הפקודה). זאת עד ל-12.7.2011

כל עסקה עם מדינת אויב מהווה עבירה על הפקודה והמבצע אותה צפוי לעונש מאסר של עד שבע שנים וקנס כספי מרתיע. לפי סעיף שלוש לפקודה, "ייראה אדם כאילו סחר עם האויב אם היו לו כל קשרים מסחריים, כספיים או קשרים אחרים עם האויב או לטובתו, ובייחוד אם סיפק כל סחורות לאויב או לטובתו, קיבל סחורות מאויב או שסחר בכל סחורות, או הוביל כל סחורות, שנשלחו לאויב או נתקבלו ממנו או שנועדו לארץ האויב או נתקבלו ממנה".

כלומר, כל אזרח ישראלי שהוציא לפועל קשר מסחרי כלשהו באמצעות גוף שלישי משותף לישראלי ולמדינת האויב, ביצע סחר עם מדינות אויב שנחשב כעבירה לפי הפקודה. פקודת היצוא (סחר עם האויב ) הינה – פקודה באחריות שר האוצר, כל מסחר עם מדינות אלו, מחייב אישור פרטני.

עם זאת, במקרה שבו ישראלי עושה עסקים עם חברה זרה שאינה קשורה אליו באופן כלשהו, וחברה זרה זו היא שסוחרת עם מדינת אויב, ככל הנראה הישראלי לא ביצע עבירה. לפי החוק, יש צורך להוכיח כי האזרח הישראלי היה מודע לכך שהחברה הזרה סוחרת עם מדינת אויב.

 

יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי 

להלן הוראת מנכ"ל משרד התמ"ת לגבי יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי.

לקריאת ההוראה לחץ כאן

צו "יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי" קובע משטר של רישיונות יבוא ביחס למדינות שאינן מדינות אויב, אך לישראל אין יחסים דיפלומטיים אתן או שהן אוסרות על סחר עם ישראל. היבוא ממדינות אלה לישראל אינו חופשי לחלוטין, ומתבצע לפי היתרים מיוחדים שמנפיקה המדינה.

 

חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן

ב-8 באפריל 2008 פורסם החוק לאיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן. תכלית החוק החדש היא למנוע ממוסדות ישראליים, כגון בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה, להשקיע בתאגידים הקשורים לאיראן בקשר עסקי ותורמים לה כלכלית. גוף מוסדי ישראלי שהשקיע בעבר בתאגיד מסוג זה, ייאלץ למכור את החזקותיו בתאגיד. עוד קובע החוק כי עבירה על החוק נושאת אחריות פלילית שעונשה עד שנת מאסר אחת.

החוק שגובש בהתייעצות עם התאחדות התעשיינים, הוא פרי מאמץ בין-לאומי לסיכול יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני ובלתי קונבנציונאלי, המאיים על קיומה של מדינת ישראל.

לקריאת החוק לחץ כאן

 

חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני התשס"ו- 2007 מחייב כל אדם המבקש לעסוק בשיווק או ביצוא בטחוני כהגדרתם בחוק לרבות בייעוץ או מתן שירות בקבלת רישיונות על פי דין.

סעיף 32 לחוק קובע, שהעושה אחד מאלה דינו מאסר שלוש שנים או קנס פי 30 מהקנס הקבוע בסעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין (כ-6 מ' ₪):

-  ביצוע פעולת שיווק ביטחוני ללא רישיון שיווק ביטחוני או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 14 לחוק.

-  ביצוע יצוא ביטחוני ללא רישיון ליצוא ביטחוני או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 15 לחוק.

-  העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית ציוד דו-שימושי מפוקח הכלול בצו לפי פסקה (2) להגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח" ללא רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית או שלא בהתאם לתנאי הרישיון בניגוד להוראות סעיף 20.

סעיף 33 לחוק קובע, שבמידה ונעברה אחת מהעבירות המפורטות לעיל בנסיבות מחמירות, דינה מאסר חמש שנים או קנס פי 50 מהקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין (כ-10 מ' ₪).

"נסיבות מחמירות" הוגדרו כ:

  • פעולת השיווק הביטחוני נושא העבירה נועדה לקדם עסקת יצוא ביטחוני לאויב, או שהגורם שאליו מיועדים הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני או השירות הביטחוני שלגביהם בוצעה עסקת היצוא הביטחוני נושא העבירה הוא אויב.

"אויב"- כמשמעותו בפקודת הסחר עם האויב, 1939:

(1)   מדינה השרויה במלחמה עם ישראל;

(2)   יחיד היושב בארץ אויב;

(3)  חבר-בני-אדם, בין מואגד בין שאינו מואגד, המנהל עסקים במקום כלשהו ונתון לפיקוחו של מי שהוא אויב לפי סעיף קטן זה, וכל עוד הוא נתון לפיקוחו;

(4)  חבר-בני-אדם שנוסד או הואגד במדינה השרויה במלחמה עם ישראל או לפי דיניה;

(5)  כל אדם אחר שיש לראותו כאויב לענין חיקוק בדבר המסחר עם האויב; אולם אין אדם אויב בשל היותו אזרח אויב בלבד;

  • הציוד הביטחוני, הידע הביטחוני, או השירות הביטחוני נושא העבירה סווגו בסיווג ביטחוני בידי גורם הביטחון המוסמך לעניין זה.
  • פעולת השיווק הביטחוני או היצוא הביטחוני נושא העבירה נעשו בניגוד לתנאי מתנאי רישיון השיווק הביטחוני או רישיון היצוא הביטחוני הנוגע למגבלת שיווק או יצוא למדינות מסוימות.
  • פעולת התיווך בין גורמי חוץ נושא העבירה נועדה לקדם עסקה עם האויב.

משרד הביטחון, יחד עם משרדי הממשלה האחרים, יאכוף באופן קפדני את ההוראות האמורות על פי הסמכויות הנתונות לו, הן במישור הפלילי והן במישור המנהלי, במקרים של הפרות של הוראות החוק ו/או רישיונות אשר ניתנו מכוחו.

על כן, במקרה של ספק לגבי הצורך בקבלת רישיון או באשר לתנאי הרישיון, מומלץ לפנות למשרד הביטחון/ אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י) לצורך קבלת ההבהרות הנדרשות.

סנקציות מנהליות

מלבד הסנקציות הפליליות לרשות המוסמכת יש סמכות להטיל קנסות אזרחיים ועיצומים כספיים במקרים של הפרת הוראות החוק.

קנס אזרחי בגין עבירה פלילית עשוי להגיע עד לסכום של כ- 900000 ₪. בנוסף, רשאית הרשות המוסמכת לבטל רישום יצואן במרשם היצוא הביטחוני, לבטל רישיונות, להתלותם ולהתנות תנאים ברישיונות יצואן, במקרה שהפרת הוראות החוק מצדיקה זאת.

סנקציות מנהליות ניתנות ע"י הרשות המוסמכת, לאחר קיום שימוע ליצואן (בד"כ באמצעות ועדת אכיפה) ובחינת כל טענותיו לגופן.

 

יצוא מוצרים דו שימושיים

צווים אלו מיועדים למנוע רכישת נשק קונבנציונלי וכן טובין וטכנולוגיה דו-שימושיים (מוצרים המיועדים לשימוש אזרחי אך ניתן לעשות בהם שימוש צבאי) על ידי מדינות או ארגוני טרור המהווים איום על היציבות והשלום העולמי.

 

לפרטים ניתן לפנות אל:

עמירם הלוי - מנהל תחום - יצוא דו שימושי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, רח' בנק ישראל 5, קריית הממשלה, ירושלים 91036, טל: 02-6662419

משרד התמ"ת באמצעות צו היצוא דו-שימושי מסדיר את הפיקוח על היצוא  של מוצרים, ידע ושירותים  דו-שימושיים המופיעים ברשימות של משטר ואסנאר. הצו הוא מכוח פקודת היבוא והיצוא- 1979. הצו משלב את משרד הביטחון ומשרד החוץ כחלק מהליך קבלת החלטת מתן רישיון, ונכנס לתוקף בתאריך 1.1.2007.

החקיקה של משהב"ט וצו הפיקוח הדו-שימושי של משרד התמ"ת משלימים חקיקה נוספת קיימת בתחום פיקוח יצוא עפ"י משטרים ואמנות בין-לאומיים.

לקריאת נייר ההסבר המלא של משרד התמ"ת לחץ כאן

הדפסשלח לחבר
עזרה וכלים
התאחדות לשירות העסק שלך

עושים עסקים באינטרנט
הפניות והזדמנויות עסקיות באינטרנט
הסכם עם מאגר העסקים הארצי
IB2B   
מאגר העסקים הארצי המציע
הזדמנויות עסקיות בארץ ובחו"ל.

במאגר יותר מ- 32,000 חברות
ועסקים המקיימים בו פעילות ערה.ועוד..

לפרטים נוספים

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share