מערך האסמכות הלאומי (ה-NQF) - מה זה בעצם?

אורית רמון, מנהלת אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה, שותפה להקמת מערך האסמכות הלאומי (ה-NQF) כמייצגת המגזר העסקי. 

מהי מערכת תעודות לאומית (National Qualifications Framework)- NQF?

NQF הוא כלי למיפוי ודירוג כלל התעודות הרשמיות המוענקות על ידי המדינה (או מפוקחות על ידה), אשר ניתנות בסיום לימודים או הכשרה, והוא מבוסס על תוצרי למידה.

בישראל יש אלפי תעודות רשמיות - מקצועיות ואקדמיות, שמונפקות על ידי מוסדות השכלה ומוסדות מקצועיים שונים.

מהי תעודה רשמית? תעודה המונפקת על ידי המדינה, מפוקחת על ידה, או על ידי גוף מוסמך המסוגל להגדיר את הבטחת האיכות של התעודה, אשר ניתנת בסיום לימודים או הכשרה, לדוגמא: תעודת בגרות, הנדסאי, תארים אקדמיים וכו'.

ישראל זקוקה למערכת, למנגנון שיכול לתרום להעצמת ההון האנושי הישראלי על ידי הבנת והדגשת איכות החינוך וההכשרות, חיזוק הקשר בין חינוך לתעסוקה, הנגשת מסלולי חינוך, הכשרה וקריירה, הגברת הניידות בין מסלולי ההכשרה השונים והבטחת שוויון הזדמנויות בחינוך, הכשרה ותעסוקה; ישראל זקוקה לכלי שיכול לדרג ולהשוות תעודות רשמיות שונות. כלי זה הוא:

מערכת תעודות לאומית NQF

על ה- NQF לשלב ולתאם תעודות השכלה והכשרה קיימות, ולאגד אותם במסגרת לאומית אחת. כדי להשיג מטרה זו, התעודות הלאומיות הקיימות צריכות להיות ברות השוואה, ואת זה ניתן להשיג בשימוש במערכת משותפת לתיאורן.

במערכת התעודות הלאומית NQF, התעודות מתוארות על ידי תוצרי למידה (Learning Outcomes).

מהם תוצרי הלמידה?

הצהרה על הידע, המיומנויות והאחריות והאוטונומיה שרוכש התלמיד בסוף תהליך הלמידה או ההכשרה.

יש לאמת את תוצרי הלמידה - על פי נוהל מוסכם של אבטחת איכות.

למה דרושים תוצרי למידה?

- מתארים את תוצרי התעודות בשפה משותפת.

- מאפשרים ניידות.

- מאפשרים לתאר למידה לכל החיים במונחי תוצרי הלמידה.

- מקלים על תהליך ההכרה בתעודות קודמות.

הקמת ה- NQF תאפשר לבחון ולהעריך כל העת את תכניות הלימודים ואת תוצרי הלמידה של התעודות בהתאם לרלוונטיות שלהם לשוק העבודה; לעדכן את תכניות הלימודים והתעודות הקיימות ו/או לפתח תכניות לימודים ותעודות חדשות בהתאם לצרכי מקומות העבודה.

וכך, ה NQF ישפר את פיתוח ההון האנושי העתידי בעזרת ידע, כישורים, אחריות ואוטונומיה ובהתאם לצרכי שוק העבודה, כולל התעשייה והצבא.

ה NQF נועד לעזור לאנשים ב:

- הבנה יותר טובה של התעודות שלהם במונחים של מה שהם צריכים לדעת, מהן המיומנויות שהם רוכשים ומהי מידת האחריות והאוטונומיה שהם יכולים להפגין בסיום הלימודים.

- הבנת הרמה של התעודות שלהם וכיצד היא קשורה לשאר הרמות והתעודות.

- הקלה בניידות בשוק העבודה או לקראת השכלה נוספת.

- הקלה בניידות בין מסלולי הכשרה שונים.

- הכרה בלמידה לאורך החיים (כמו ניסיון עבודה) לצרכי שוק העבודה והשכלה נוספת.

מעסיקים יוכלו:

- לזהות טוב יותר מה עובדים פוטנציאליים יודעים, מהן המיומנויות שלהם ומה מידת האחריות והאוטונומיה שלהם.

- להשוות ולהבין כישוריהם של מועמדים ממגזרים שונים ביתר קלות.

- להשוות תעודות של עולים חדשים/מהגרים עם התעודות הרשמיות הישראליות, כדי להבין את הרלוונטיות שלהן וכיצד הן תואמות את צרכי החברה או המגזר וכך לאפשר הטמעתם בשוק העבודה.

ספקי חינוך והכשרה יוכלו:

- להבין את התוכן, הרמה וכך את ערך התעודה של אנשים שרוצים להמשיך את השכלתם/למידתם בקלות יותר.

- להשוות ולהעריך תעודות ממדינות שונות והקשרים שונים ביתר קלות.

גופים להערכה והכרה בתעודות יוכלו:

- לגשת למידע שימושי כדי להעריך טוב יותר את התעודות ממגזרים ומדינות שונות, במיוחד ביחס לרמה ולהקשר.

- להכיר בקלות יותר בתעודות ממדינות שונות.

פרויקט ה- twinning:

בשנת 2015 התקבלה החלטת ממשלה מס' 147 המדברת על שיפור ההון האנושי במדינת ישראל.

כפועל יוצא מההחלטה הוקמה ועדה בינמשרדית רחבה בראשות המשנה למנכ"ל רוה"מ דאז, מר יוסי קטריבס.

בועדה הציג הגף להערכת תארים במשרד החינוך את הרעיון של מערכת תעודות לאומית שקיימת היום בכ- 150 מדינות בעולם. ואכן, אחת מהמלצות הועדה היתה להקים מערכת תעודות לאומית בישראל ככלי לשיפור ההון האנושי.

הגף להערכת תארים יצר קשר עם משלחת האיחוד האירופי בישראל שממנו נולד פרויקט ה- twinning להקמת מערכת תעודות לאומית בישראל.

תכנית twinning הינה תכנית ארוכת טווח של האיחוד האירופי שבאמצעותה מממן האיחוד פרויקטים שונים שהוא חפץ בקידומם במדינות הסובבות את האיחוד האירופי.

התוכנית מובלת בשותפות ע"י משרד ממשלתי באחת המדינות של האיחוד האירופי מול משרד ממשלתי במדינה המוטבת ומכאן השם תאומות- twinning.

הפרויקט החל ביולי 2018, מתוקצב ע"י האיחוד האירופי בסך של 1.8 מיליון יורו, במקור תוכנן להימשך שנתיים אך הוארך לשלוש וחצי שנים עד מרץ 2022.

המדינה המובילה את הפרויקט מול מדינת ישראל היא איטליה (באמצעות משרד ההשכלה הגבוהה וארגון CIMEA). בישראל הגוף המוביל את הפרויקט הוא משרד החינוך באמצעות הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל.

במהלך שלוש וחצי שנות הפרויקט פועלת ועדת היגוי בינמשרדית בראשות גב' תמר פלד אמיר מנהלת אגף עתודות לישראל במשרד רוה"מ.

בועדה נציגים בכירים מן המשרדים: חינוך, כלכלה, זרוע העבודה (מה"ט והכשרות מקצועיות), נש"מ, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, צה"ל, מל"ג, למ"ס, משפטים.

ועדת ההיגוי דנה בעקרונות שונים של מערכת התעודות הישראלית העתידית, עובדת על החלטת ממשלה בנושא, ומשתפת בשיח בעלי עניין.

כמו כן הוקמה קבוצת עבודה בינמשרדית העובדת בפועל על נושאים מקצועיים שונים.

הפרויקט החל במיפוי ודירוג תעודות רשמיות של:

- משרד החינוך (הסמכות טכנולוגיות, יג'-יד', תעודות בגרות וגמר למיניהן, תעודות הוראה)

- צה"ל

- מל"ג (תארים אקדמיים)

- זרוע העבודה (הנדסאי/טכנאי, הכשרות מקצועיות)

במהלך הפרויקט הגיעו מומחים ממדינות אירופה השונות (איטליה, אסטוניה, צרפת, אירלנד, אוסטריה, הולנד, גרמניה) ולימדו על כל המרכיבים והעקרונות של מערכת תעודות לאומית:

-מהי מערכת תעודות לאומית

- כתיבת תוצרי למידה

- שיתוף בעלי עניין

-  למידה לאורך החיים

- micro credentials

- הסדרה חוקית

- מנגנוני איכות- Quality Assurance

- מודלים שונים לגוף שינהל את המערכת בעתיד

- מבנה הסולם ומתארי הרמה

- השוואה למערכת התעודות האירופאית

ועוד.

ההדרכות השונות ניתנו לפורומים מגוונים של קהלים: ועדת ההיגוי וקבוצת העבודה, אנשי אקדמיה (ור"ה ור"מ), בעלי עניין (מועצת ההנדסאים והטכנאים, איגוד לשכות המסחר, איגוד המוסכים, המלונות, התאחדות התעשיינים ועוד). כמו כן התקיים שיח עם הג'וינט- תבת, ארגון הסטודנטים הארצי.

מה התוצרים נכון להיום?

ועדת ההיגוי קיבלה שתי החלטות עקרוניות:

1. ה- NQF הישראלי ימנה 8 רמות כמו ברוב מדינות אירופה
2. מתארי הרמה (רמת הידע, מיומנויות ואחריות ואוטונומיה) של כל רמה בסולם יתבססו על אלה של מערכת התעודות האירופאית

בנוסף:

טיוטה מתקדמת של החלטת ממשלה המצהירה על הקמת המערכת בישראל, כולל יעדיה ומטרותיה וכן רשימת הנושאים לקידום במהלך השנה שלאחר אישור ההחלטה.