בג"צ כנגד החלטת משרד הפנים בעניין גביית אגרות בגין פינוי אשפה חריגה 14.7.18

14.7.18

התאחדות התעשיינים עתרה היום לבג"צ כנגד החלטת משרד הפנים בעניין גביית אגרות בגין פינוי אשפה חריגה מתעשיינים ובעלי עסקים בישראל

 

צעד נוסף במאבק להכבדת נטל המיסוי המוניציפלי בישראל: התאחדות התעשיינים עתרה היום (15.7.2018) לבית המשפט העליון כנגד אמות מידה שהפיץ משרד הפנים לגביה של אגרות בגין פינוי אשפה חריגה מהתעשיינים והעסקים בישראל.

התאחדות התעשיינים עתרה, באמצעות עו"ד אסף ביגר ועו"ד אסף אורן ממשרד עמית פולק מטלון ושות', למתן צו המורה על ביטול של אמות המידה לגביה של אגרות פינוי אשפה. ההתאחדות גם ביקשה לאסור על הרשויות המקומיות לחוקק חוקי עזר על פי אמות המידה האמורות, ולאסור על שר הפנים לאשר חוקי עזר בעניין זה.

לטענת ההתאחדות, המגזר העסקי הפך בשנים האחרונות לפרה חולבת של הרשויות המקומיות, המנסות לגבות מהתעשיינים ומהעסקים אגרות והיטלים חדשים, כגון אגרות שמירה ואגרות בגין פינוי אשפה, בנוסף ומעבר למס הארנונה.

בחודש פברואר האחרון פרסם משרד הפנים את אמות המידה האמורות כדי לאפשר לרשויות המקומיות לגבות מבעלי העסקים אגרות מנופחות בגין פינוי אשפה. זאת, למרות שפינוי אשפה נכלל בגדר סל השירותים הבסיסי שהרשויות המקומיות צריכות לספק לתושבים תמורת הארנונה. העתירה הוגשה במסגרת המאבק של התאחדות התעשיינים לשים לכך  סוף.

בעתירה נטען, כי אמות המידה שקבע משרד הפנים מפלות לרעה את המגזר העסקי, ובמיוחד את המגזר התעשייתי. הן מתירות הטלת אגרה בגין פינוי אשפה חריגה על המגזר העסקי בלבד. ההפליה לרעה פסולה במיוחד בהתחשב בכך שהמגזר העסקי משלם גם כך ארנונה גבוהה בהרבה מהארנונה שמשלם מגזר המגורים. זאת, למרות שהוא לא צורך שירותים יקרים מאד שבהם משתמש מגזר המגורים, כגון חינוך, רווחה, ותרבות.

מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים בסיוע מומחה עולה כי המשמעות של אמות המידה היא כי כ-78% עד 83% מפינוי האשפה הוצאו מסל השירותים הניתן לתושבים, ויושתו מעתה ואילך על התעשיינים והעסקים. תוצאה זו אינה מתקבלת על הדעת.

עוד נטען בעתירה, כי אמות המידה פוגעות במיוחד בתעשיינים שביקשו להקים את מפעלם בפריפריה, ואשר יאלצו לשאת באגרה מנופחת ביחס לאגרת פינוי אשפה המושתת על מפעל בעל מספר עובדים זהה הפועל במרכז הארץ.

ההתאחדות הבהירה כי הנוסחה שקבע משרד הפנים לחישוב כמות הפסולת העודפת שבגינה יושתו האגרות לוקה בשורה של ליקויים חמורים. מדובר בנוסחה בלתי סבירה באופן קיצוני, והיא אף אינה מתקבלת על הדעת. הנוסחה איננה מתייחסת לסוג האשפה שבגינו מוטלת האגרה, ולוקחת בחשבון רק את כמות האשפה. כמו כן, אין בה התייחסות כלשהי לתעריפים בגין פינוי אשפה חריגה. הדבר מותיר פתח מסוכן לכך שכל רשות מקומית תקבע לעצמה תעריפים שונים, תוך הגברת חוסר האחידות במיסוי המוניציפלי במדינת ישראל.