מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים: "האיגוד מהווה בית מקצועי לחברות ההיי-טק בישראל" 9.4.18

 

9.4.18

מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים: "האיגוד מהווה בית מקצועי לחברות ההיי-טק בישראל"

 

התאחדות התעשיינים בישראל נחשבת כיום לאחד הארגונים המובילים בתחום ההיי-טק והחדשנות בישראל, ולכן יותר משמחתי, כשמנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות, מירב קינן, הגיעה  לבקר אותי במאורת הנמר. במסגרת פעילותה בהתאחדות, קינן מספקת שירותים חיוניים ועורכת מפגשים יוקרתיים בין ראשי חברות ההיי טק בישראל בתחום הסייבר, התוכנה, החומרה ועוד.

 

"כאיגוד המוביל בתחום ההיי-טק בישראל, אנו יכולים לעזור לחברות צעירות שנמצאות בראשית הדרך"

שאלתי את קינן על תכניותיה וכיצד היא מתכוונת למנף את ניסיונה העשיר בעולמות הטק והיא שיתפה אותי בכמה תובנות.

"אני רואה בכניסה לתפקידי כמנהלת איגוד תעשיות החדשנות עתירות הידע בהתאחדות התעשיינים, הזדמנות נהדרת להצמיח את האיגוד ולהפוך אותו לבית מקצועי לחברות ההיי-טק, אשר יקנה להן שירותים שונים בתחום היצוא,  עזרה מול הרשות לחדשנות וגופי הממשלה, מתן תמיכה בפיתוח שירותים עסקיים חדשים ועידוד שיתופי פעולה מול ארגונים בינלאומיים. להיי-טק אין לובי או בית שכן הם עוסקים ביצירה ובפיתוח ולא בענייני רגולוציה, ובדיוק פה אנחנו נכנסים- כאיגוד המוביל בתחום ההיי-טק בישראל, אנו יכולים לעזור לחברות צעירות שנמצאו בראשית הדרך ולהדריך אותן איפה להתחיל, עם מי לדבר ומי האנשים הנכונים שיעזרו להן להתקדם, וגם עם חברות גלובאליות שרוצות להמשיך ולהתפתח לשווקים חדשים".

 

התובנה הזו התפשטה בעולם ההיי-טק הישראלי, וכיום קינן מוצאת את עצמה בשורה ארוכה של פגישות עם חברות טכנולוגיה ישראליות שהפכו לשחקניות גלובליות ויש להן צרכים מיוחדים ביותר. "לצד אלה" אומרת קינן, "יש את כל החברות שעומדות להבשיל לרמה הבינלאומית ואני לא רוצה לפגוש אותן במרכזי פיתוח באוקראינה". 

 

לכן המטרה המוצהרת של האיגוד היא לעזור לחברות אלו ברגולציה הכבדה שהם נתקלים בה לעיתים קרובות מצד גופי הממשל. "זה אבסורד כשההיי-טק מייצג מחצית מהיצוא התעשייתי בישראל אבל אין שום גוף רגולטורי משמעותי שמטפל בו. קראתי לא מזמן שבכיר בתחום אמר שבהיי-טק הישראלי יש כ- 250 אלף עובדים, שאת הבעיות שלהם צריך לתפור בחיזורים במסדרונות של כמה משרדי ממשלה במקביל, כמו משרד האוצר והכלכלה והתעשייה. אין כאן יד מכוונת שמנסה לחבל בהיי-טק הישראלי, אבל אמורה להיות יד מכוונת שתעזור לפתור בעיות ולהוריד חסמים - ובמילה אחת, הוא צודק".

 

אמרתי לקינן שהמדינה משקיעה בהיי-טק מיליארד וחצי שקל בשנה. יש מי שאומרים שגם את זה ההיי-טק הישראלי לא באמת צריך.

 

"זה לא הכסף. מעולם ההיי-טק לא באמת לקח כסף מהמדינה. הם גם נרתעים מגיוס כספים ממשלתיים כמו מהמדען הראשי. זה מרתיע משקיעים זרים. אני רוצה לשחרר את חבלי הרגולציה מצוואר ההיי-טק".