משרד האוצר, התאחדות התעשיינים וחברת Google גיבשו תכנית הכשרה להעלאת הפריון במשק ולשיפור התעשייה המסורתית בישראל 22/3/18

הודעה  לעיתונות

 

 

משרד האוצר, התאחדות התעשיינים וחברת Google גיבשו תכנית הכשרה להעלאת הפריון במשק ולשיפור התעשייה המסורתית בישראל

 

מחקר, שנערך מטעם חברת Google  ופירמת ראיית החשבון Deloitte, תחת השם "הערך הכלכלי של חדשנות מבוססת מידע" קובע באופן מובהק, כי שיפור משמעותי במדד ה-DDI (Data driven Innovation) יוביל לגידול של 5% בהכנסת החברות, ויוסיף כ-54 מיליארד שקלים לתוצר הלאומי.

 

כיום, מפעלים בתעשייה המסורתית בישראל מתקשים לייצר תכנית אסטרטגית הכוללת היבטי חדשנות לצד פיתוח עסקי לטווח הארוך. על מנת לתת מענה לקושי זה, ומתוך רצון הממשלה לסייע במימוש פוטנציאל ה-DDI למשק הישראלי, הוועדה לעידוד התעשייה, בראשות מנכ"ל האוצר שי באב"ד, בשיתוף פעולה עם חברת Google והתאחדות התעשיינים, פיתחה תכנית משולבת להכשרה ייעודית של מנתחי נתונים. זאת על מנת  ליצור היצע מספק של אנשים בעלי מומחיות במידע ובעלי יכולות אנליסטיות מתקדמות.

התוכנית המשולבת תכלול סדנה להנהלה הבכירה של החברה וקורס דאטה אנאליסט לעובדים שיבחרו. כמו כן התוכנית תקנה כלים טכנולוגיים מתקדמים לשיפור הפריון וייעול תהליכי הייצור של המפעל.

 

במסגרת תכנית הפיילוט, משרד האוצר יקצה למעלה מ-3 מיליון שקלים לטובת סבסוד ההכשרות.

גובה הסבסוד יעמוד כ-10,000 שקלים למפעל. בנוסף לכך, מתוך החברות שיקבלו סבסוד ממשלתי, ייבחרו עשרות מפעלים אשר יקבלו מימון מלא מטעם חברת Google, ויוכשרו להטמעת כלים טכנולוגיים לניתוח נתונים. מדובר בדריסת הרגל הראשונה של משרד האוצר בקידום חדשנות בתעשייה המסורתית והמשרד מתכוון להמשיך להקצות משאבים לקידום הנושא.

 

שני אפיקי התוכנית כוללים הכשרה של עובד מטעם הפרויקט בניהול כלים טכנולוגיים מתקדמים ויצירת מאגרי המידע הדרושים לשיפור הפריון במפעל. כמו כן, הכשרת הנהלת המפעל ובניית תכנית אסטרטגית ארוכת טווח תוך אפיון הקשיים והאתגרים שיש לחברה שפתרונותיהם עשויות להימצא במאגרי המידע שייצרו. קהל היעד של הפרויקט הינו חברות בעלות מחזור מכירות של עד 100 מיליון ש"ח ואו מעסיקות עד 100 עובדים.

 

התועלת הצפויה מחדשנות מבוססת מידע לחברות בפרט, ולמדינת ישראל בכלל, היא רבה, ואולם כיום, רחוקה מלהיות ממומשת במלואה. היתרון היחסי שעשוי להזניק מפעלים מסורתיים קדימה, גלום באיסוף נתונים (Big Data) מהעולם הפיזי אליו משתייך המפעל, בין השאר על ידי בחינת שרשרת הפיתוח, הייצור, המכירות וההפצה, ועיבודם לכדי נתונים דיגיטליים. מהנתונים הדיגיטאליים תפיק ההנהלה כלים לשיפור שרשרת הייצור, עד להבאת ערך מוסף ללקוח הקצה.

 

כמו כן, חלק בלתי נפרד מההצלחה של עיבוד המידע, גלום בשילוב המידע של המפעל (מיקרו) יחד עם מידע עולמי, ביג-דאטה. באמצעות שימוש בתוכנות מתקדמות, המפעלים יוכלו לקבל המלצות להתייעלות בכלל שלבי הייצור.

 

במדינות המפותחות בעולם משקיעים משאבים נרחבים בהטמעת כלים דיגיטליים וטכנולוגים מתקדמים במפעלים מהתעשייה המסורתית והתעשייה המסורתית המעורבת, בין המדינות בהם ניתן לראות השקעה נמצאת גרמניה שהשקיעה כ-1.9 מיליארד שקלים, ארה"ב שהשקעתה הגיעה לכ-3 מיליארד דולר, יפן שהשקיעה כ-2.1 מיליארד דולר וצרפת שהשקיע עד 2017 כ - 750 מיליון דולר. עד כה, במסגרת הוועדה הציבורית לעידוד התעשייה בה היו חברים משרדי הממשלה והתאחדות התעשיינים, השקיעה מדינת ישראל בפתרונות טכנולוגיים עבור התעשייה בטווח הארוך, הבינוני והקצר כ-1.5 מיליארד שקלים בקידום התעשייה. זאת על מנת לשמר ולשפר את היתרון היחסי של התעשייה המקומית.

 

תקדים לתכנית זו ניתן למצוא בפעילותן של חברות ישראליות כגון: חברת Wipro גבעון הישראלית, שהשיקה את פרויקט Data Driven Machining. הפרויקט נועד למדוד ולנתח את ביצועי עשרות מרכזי העיבוד השבבי שלה, וזאת במטרה לצמצם באופן משמעותי את זמני הייצור.  הפרויקט יאפשר להוזיל את תעריף שעת העבודה המפעלית ב- 20% וליצור קיבולת ייצור פנויה בהיקף של 30%  עבור פרויקטים חדשים. לצד זה, עשרות חברות בינלאומיות השקיעו באופן דומה וקצרו פירות, כגון: חברת השילוח UPS שהשיקה ב-2013 את פרויקט ORION לניתוח מאות פרמטרים בצירי הנסיעה של רכבי החברה והמלצה על צירים אופטימליים. לפי הערכות UPS, בעקבות הפרויקט, הפחתה של 1.6 ק"מ ליום לכל רכב חברה הובילה לחסכון של 50 מיליון דולר בשנה.