שרגא ברוש יחתום על מזכר הבנות עם קונפדרציית התעשיינים ההודית 14/1/18

במסגרת הביקור הרשמי של ראש הממשלה בהודו:

שרגא ברוש יחתום על מזכר הבנות עם קונפדרציית התעשיינים ההודית, במטרה לקדם הסכם סחר חופשי בין הודו לישראל

 

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שעומד בראש המשלחת העסקית שמלווה את ראש הממשלה נתניהו בביקורו בהודו, צפוי לחתום מחר (שני, 15.1), על מזכר הבנות עם נשיא קונפדרציית התעשיינים ההודית  ( CII - confederation of Indian industry), שובנה קמינני, במטרה לקדם הסכם סחר חופשי בין הודו לישראל.

הסכם סחר חופשי בין המדינות יאפשר לראשונה הסרת חסמים מכסים לסחר, הסרת חסמי תקינה, תיאום בנושא השקעות ומיסוי ועוד, שיעניקו הזדמנות אמיתית ליצואנים ישראלים להתפתח לשוק ההודי, שהנו שוק עצום בגודלו. הכלכלה ההודית היא בין הכלכלות הגדולות בעולם ומאופיינת בשיעורי צמיחה גבוהים מאוד.  כמו כן מזכר ההבנות כולל אפשרות לשיתופי פעולה, חילופי משלחות בין המדינות, חילופי מידע מקצועי ועוד.

ברוש מסר כי "אני מאמין כי מזכר ההבנות שייחתם, לצד פעילות 'פורום המנכ"לים הודו-ישראל' שהשקנו בעת ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל, יהוו קטליזאטור אמיתי לקידום היחסים בין המדינות. הודו היא מדינה בעלת פוטנציאל כלכלי עצום, וניתן להגדיל משמעותית את קשרי הסחר בין המדינות ואף להכפיל את היצוא למדינה בתחומים רבים, בהם ביטחון, חקלאות, מים ועוד".

המשלחת העסקית שברוש עומד בראשה, כוללת כ- 70 חברות ישראליות בתחומים שונים, משלחת של כ- 12 מנכ"לים ומשלחת של הפרויקט "גשר לחדשנות" של הרשות לחדשנות, שכוללת כ- 18 אנשי עסקים.

בנוסף, במסגרת פעילות המשלחת העסקית בהודו יתכנס בפעם השנייה "פורום המנכ"לים ישראל-הודו". זאת לאחר שהושק לראשונה בעת ביקורו של ראש ממשלת הודו בישראל לפני כחצי שנה.

חברי פורום המנכ"לים יתחלקו ל- 6 קבוצות עבודה, על מנת לקיים דיון ולהציע דרכים לקידום הסחר והקשרים הכלכליים בתחומים שונים, כגון, ביטחון מולדת, תשתית עירונית ותחבורה, תעשיית הפרמצבטיקה, חקלאות מים והשקייה, היי-טק ומיזמי חדשנות, טכנולוגיות דיגיטליות, IT, סייבר וניהול נתונים.  בסיום הדיונים, תיפגש מליאת פורום המנכ"לים עם שני ראשי הממשלות של ישראל והודו, ותגיש להם המלצות לתכנית עבודה לשנה הקרובה.

האתגר הגדול של המשלחת העסקית והפורום, הוא כיצד לשלב את החברות הישראליות במדיניות הכלכלית ההודית, תוך דגש על ייצור מקומי ופיתוח חדשנות מקומית. בכל התחומים הנ"ל לכאורה שתי הכלכלות משלימות אחת את השנייה, אך יש צורך למצוא את הדרך המתאימה לשיתוף פעולה ורווח הדדי.

אחת הבעיות המרכזיות הקיימות כיום בקרב היצרנים הישראלים, הנה שעל מנת  לחדור לשוק ההודי, הם חייבים להקים פעילות יצרנית בהודו, והדבר בא על חשבון פעילות יצרנית בארץ.

כמו כן התעשיינים הישראלים נתקלים בבעיית פערי התרבות העצומים בין ישראל להודו. על כן מטרת המשלחת הנה לסייע בצמצום וגישור הפערים, לצד קישור חברות ישראליות לעמיתיהן ההודים, באופן שיקל עליהם להתקדם וליצור קשרים מסחריים.

היצוא מישראל להודו ב-2016 עמד על כ-1.5 מיליארד דולר (ירידה של כ-12.8% מתקופה מקבילה ב-2015). מרבית היצוא (ללא יהלומים) הוא של מכונות וציוד חשמלי (37%), מוצרי תעשיות כימיות (26%), מתכות פשוטות (18%) ומכשירים וכלים אופטיים (11.5%).

היבוא מהודו לישראל ב-2016 היה בהיקף של כ-800 מיליון דולר (ירידה של כ12.6% מ-2015). מרבית הייבוא (ללא יהלומים) הוא של מוצרי תעשיות כימיות (29.5%), מוצרי טקסטיל (18%), פלסטיק וגומי (12%) ומכונות וציוד חשמלי (11%).

 

 

 

מיכל תוסייה כהן, דוברת התאחדות התעשיינים בישראל

טל. 054-9491438     |     דוא"ל: michalt@industry.org.il