הסכם מט"ח הסיוע האמריקאי החדש 2019-2028 והשלכותיו על עתיד התעשייה הביטחונית בארץ

כפי שידוע לכולנו, הגדיל ממשל אובמה לקראת סוף כהונתו את הסיוע הביטחוני לישראל מסכום של 3.6 מיליארד דולר לסכום של 3.8 מליארד דולר לשנה, לתקופה של 10 שנים. כולם ברכו על הסיוע הנדיב אבל לא תמיד שמו לב לסעיף שבו נקבע כי עם מימוש הסיוע  החדש לא ניתן יהיה לרכוש באמצעותו עוד שום פריט שאיננו מיוצר בארצות הברית. עד אותה החלטה ניתן היה להמיר 800 מיליון דולר מהסיוע האמריקאי הניתן לישראל, לכסף ישראלי ולייצר באמצעות משאב זה פיתוח ויצור בתעשיות בארץ.

להבנת הקורא צריך לציין כי התעשיות הגדולות בארץ כגון "אלביט", "התעשייה האווירית", "רפא"ל, תע"ש ועוד כמה מהתעשיות הבינוניות –מפתחות ומוכרות מערכות ומרבית מתת המערכות שמהן מורכבות המערכות העיקריות, ומשווקות אותן הן לצה"ל והן לעולם. מערכות אלה מפותחות ומיוצרות בתעשיות הקטנות המהוות קבלני משנה של התעשיות הגדולות.

ההחלטה על אי יכולת להשתמש בסיוע האמריקאי לרכש בארץ תביא למחסור של מעל 4 מיליארד ש"ח בתקציב משרד הביטחון. אין לי ספק כי המשרד לא יצליח להשיג כיום את התוספת התקציבית  הנדרשת כדי למנוע את הפגיעה בתעשיות אלה.

אם לא יקרה שינוי משמעותי בתקציב הביטחון השקלי, לא תהיה אפשרות אחרת אלא שחלק מהתעשיות יעבירו את היצור לארצות הברית, חלקן ייסגרו ויפסיקו להתקיים תוך אובדן הידע אשר נצבר בהן משך השנים של פיתוח ויצור תת מכלולים.

למעשה התהליך כבר החל להתממש ולהערכתי תוך שנים בודדות מעל 40 מפעלים כאלה, מרביתם ממוקמים באזורי פיתוח ייעלמו מנוף הארץ. התעשיות הגדולות אשר לחלקן יש מפעלים בארצות הברית לא תיפגענה בשלב הזה.

תוך כמה שנים מתחילת התהליך, יתברר כי כל הידע שהועבר לתעשיות האמריקאיות, אם בבעלות ישראלית או בבעלות אמריקאית, יהיה זמין לתעשיות הגדולות של ארצות הברית. בנקודה הזאת תתחלנה התעשיות הביטחוניות הגדולות בארץ להיפגע מהתחרות הבינלאומית במכירת מוצריהן ברחבי העולם.

הקשיים של התעשיות הגדולות יגרמו לפיטורי עובדים כדוגמת "טבע" כיום ועם זה גם אובדן ידע שנצבר ויכולות טכנולוגיות לענות לצורכי צה"ל במתארי המלחמה הצפויים.

לאחר מכן ייפגע צה"ל בצורה משמעותית משום שמה שיהיה זמין עבורו הוא מה שמדינות אחרות תהיינה מוכנות למכור לישראל. עד היום מדינת ישראל לא קיבלה זכות לרכוש את המערכות המתקדמות ביותר אלא רק במקרים בהם היא הוכיחה שיש ביכולתה לפתח מערכת דומה או אף טובה יותר מהמערכות שמוכנות המעצמות למכור לה.

לכן המשמעות המרכזית בניצול נכון של הסיוע האמריקאי הנדיב ומשמעויותיו חייב להיבחן לטווח ארוך כדי להבטיח שלא תהיה פגיעה בתעשייה על כל שלוחותיה.

חמורה אף יותר היא ההבנה כי אם לא תהיה לנו יכולת ליצור בעצמינו את הטוב ביותר צה"ל ייאלץ להתחמש בכלים פחות טובים רק משום שהמדינה לא הייתה מסוגלת לחשוב לטווח ארוך. זה דבר שאסור שיקרה כי זה בדמנו.

הכותב : אברהם בר דוד, יו"ר פורום תעשיות ביטחוניות ופורום יצרני המרכבה והרק"מ היוצא בהתאחדות התעשיינים.