נהלי סחר עם מדינות אויב, מדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן

להלן עיקרי החוקים הרלוונטיים הנוגעים ליצוא ויבוא ממדינות אויב, מדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל, איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן וכן מניעת יצוא של מוצרים דו שימושיים.

עדכון אחרון 23.05.19

פקודת המסחר עם האויב – 1939

מכוח פקודת המסחר עם האויב, 1939, חל איסור גורף על קיום כל פעילות כלכלית בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין אויב או לטובתם. יצוין כי איראן הינה מדינת אויב לעניין הפקודה. 

האיסור על סחר עם מדינות אויב חל הן על סחר ישיר עם גורם כלשהו במדינת אויב, והן על סחר עקיף. היקף האיסור שמטילה הפקודה הינו נרחב מאוד וכולל בפועל כל סוג של פעילות כלכלית עם אויב או לטובתו.

לפי סעיף שלוש לפקודה, "ייראה אדם כאילו סחר עם האויב אם היו לו כל קשרים מסחריים, כספיים או קשרים אחרים עם האויב או לטובתו, ובייחוד אם סיפק כל סחורות לאויב או לטובתו, קיבל סחורות מאויב או שסחר בכל סחורות, או הוביל כל סחורות, שנשלחו לאויב או נתקבלו ממנו או שנועדו לארץ האויב או נתקבלו ממנה".

לאיסור הגורף על פעילות כלכלית עם מדינות אויב או לטובתן אין חריגים בחוק והדרך היחידה לאפשר פעילות כלכלית שכזו הינה היתר הניתן על ידי שר האוצר.

בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, תשע"ב-2012 נעשו מספר תיקונים עקיפים לפקודת המסחר עם האויב, במטרה להשלים את מסגרת אכיפת הסנקציות המוטלות על סחר עם איראן. בין תיקונים אלו, ניתן למנות את החמרת הענישה על עבירה של מסחר עם האויב - העלאת מספר שנות המאסר, מגבול עליון של שבע שנים לעשר שנות מאסר. כמו כן, הוגדה העבירה של מסחר עם האויב, בצו של שר המשפטים ולאחר מכן בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, תשע"ב-2012, כעבירת מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000​, דבר המאפשר להעמיד לדין את מי שעובר את העבירה לפי הפקודה, גם על עבירה של הלבנת הון וכך להחמיר עוד בעונשו.

למידע נוסף - לחצ/י כאן

לפניות בנושא פקודת המסחר עם האוייב יש ליצור קשר עם:

נעמי ברנפלד

יועצת משפטית

משרד האוצר

02-5317717

NAOMI@MOF.GOV.IL

 
 
 יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי 

צו "יבוא טובין ממדינות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי" קובע משטר של רישיונות יבוא ביחס למדינות שאינן מדינות אויב, אך לישראל אין יחסים דיפלומטיים אתן או שהן אוסרות על סחר עם ישראל. היבוא ממדינות אלה לישראל אינו חופשי לחלוטין, ומתבצע לפי היתרים מיוחדים שמנפיקה המדינה.

 

חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן

ב-8 באפריל 2008 פורסם החוק לאיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן. תכלית החוק החדש היא למנוע ממוסדות ישראליים, כגון בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה, להשקיע בתאגידים הקשורים לאיראן בקשר עסקי ותורמים לה כלכלית. גוף מוסדי ישראלי שהשקיע בעבר בתאגיד מסוג זה, ייאלץ למכור את החזקותיו בתאגיד. עוד קובע החוק כי עבירה על החוק נושאת אחריות פלילית שעונשה עד שנת מאסר אחת.

החוק שגובש בהתייעצות עם התאחדות התעשיינים, הוא פרי מאמץ בין-לאומי לסיכול יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני ובלתי קונבנציונאלי, המאיים על קיומה של מדינת ישראל.

לקריאת החוק לחץ כאן

 

חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני נחקק ב 2007 ומטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני, וזאת מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין-לאומיות ולשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה.

לקריאה מלאה של החוק, התקנות והצווים המעודכנים - לחץ כאן

 

יצוא מוצרים דו שימושיים -

צווים אלו מיועדים למנוע רכישת נשק קונבנציונלי וכן טובין וטכנולוגיה דו-שימושיים (מוצרים המיועדים לשימוש אזרחי אך ניתן לעשות בהם שימוש צבאי) על ידי מדינות או ארגוני טרור המהווים איום על היציבות והשלום העולמי.

​משרד הכלכלה באמצעות צו היצוא דו-שימושי מסדיר את הפיקוח על היצוא של מוצרים, ידע ושירותים דו-שימושיים המופיעים ברשימות של משטר ואסנאר. הפיקוח באמצעות הצו יחול על יצוא של מוצרים וטכנולוגיות דו-שימושיים דהיינו, חומרים וציוד שנועדו מעיקרם לשימוש אזרחי ומתאימים גם לשימוש ביטחוני.

לפרטים נוספים - לחץ כאן

לפניות בנושא יצוא מוצרים דו שימושיים יש ליצור קשר עם:

מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא - ממונה רישוי יבוא ויצוא (דו- שימושי)

02-6662424

sima.hefetz@economy.gov.il