נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בכנס הטכנולוגיה 2017: "המפעלים הקטנים והבינוניים לא יצליחו לעשות את ה- 'קפיצה הטכנולוגית' של המהפכה התעשייתית ה- 4.0, ולשרוד מול התחרות בשווקים הבינלאומיים, בלי תמיכה ממשלתית" 31.10.17

להורדת קובץ ההודעה לעיתונות לחץ כאן

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, בכנס הטכנולוגיה 2017:

"המפעלים הקטנים והבינוניים לא יצליחו לעשות את ה- 'קפיצה הטכנולוגית' של המהפכה התעשייתית ה- 4.0, ולשרוד מול התחרות בשווקים הבינלאומיים, בלי תמיכה ממשלתית"

התמיכה הממשלתית בהיקף מיליארדי שקלים, צריכה להיות מופנית להעלאת פריון העבודה במשק הישראלי- הן ברכישת ציוד מתקדם, הן בהכשרת כוח אדם טכנולוגי והן בייעוץ והכוונה מקצועית

 

"המפעלים הקטנים והבינוניים לא יצליחו לעשות את ה- 'קפיצה הטכנולוגית' של המהפכה התעשייתית ה- 4.0 ולשרוד מול התחרות בשווקים הבינלאומיים, בלי תמיכה ממשלתית. אם לא ישקיעו בהם, זו תהיה בכייה לדורות", כך הצהיר הבוקר (ג') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שפתח את  "כנס הטכנולוגיה 2017" במרכז הירידים בתל אביב, בנושא 'המפעל החכם – הלכה למעשה'.  בחברת הרו"ח והייעוץ  העסקי "דלויט" מצאו כי אימוץ של "מתודת תעשייה חכמה" בכלל התעשייה הישראלית, צפוי להגדיל את התוצר המקומי בכ- 25 מיליארד שקל.

 

ברוש המשיך ואמר כי "כיום כדי שמפעל ישרוד, במיוחד מפעל קטן או בינוני, הוא חייב להיות 'הייטקיסטי' ומתקדם. לכן כיום כבר אין 'תעשייה מסורתית' ו- 'תעשייה חדשה'- כל מפעל שרוצה לעמוד מול התחרות העולה מחו"ל, חייב להיות חדשני ולעמוד בחזית הטכנולוגית העולמית.  בשביל זה כיום אנחנו נמצאים במשא ומתן מול הממשלה, לקידום תוכנית "נטו תעשייה", שנועדה להגדיל ולקדם את היקף התעשייה בישראל, שהצטמצמה משמעותית בשנים האחרונות. אבל כדי שהתוכנית 'נטו תעשייה' תהיה אפקטיבית חייבים להשקיע כסף, הרבה כסף. מיליארדי שקלים צריכים להיות מופנים ומושקעים  בהעלאת פריון העבודה במשק הישראלי- הן ברכישת ציוד מתקדם, הן בהכשרת כוח אדם טכנולוגי והן בייעוץ והכוונה מקצועית.

בנוסף צריך לפעול להעלאת היקף ההשקעות בישראל, שלצערי ירד בשנים האחרונות כמעט לאפס. זאת לצד הפחתת הרגולציה והבירוקרטיה. רק כך נוכל לעשות את קפיצת המדרגה התעשייתית המתבקשת. בנוסף אנחנו בהתאחדות התעשיינים פועלים ליצירת שירותים נוספים לתעשיינים, כך שהם יוכלו לקבל בהתאחדות תמיכה והכוונה מקצועית הזקוקה להם לשם התקדמות טכנולוגית".

מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי: "טכנולוגיה מובילה היא המפתח להצלחת התעשייה הישראלית, ולכן זהו תפקידנו בממשלה לעזור להם ולתת להם את הכלים להתקדמות טכנולוגית. טכנולוגיות מתקדמות המוטמעות במפעלים, עוזרות להם להגדיל את היצוא, מובילות להקטנת פחתים ומאפשרות ייצור גמיש עם דרישות מדויקות, לצד כוח של ייצור המוני. רק בשבוע שעבר ביקרתי במפעל הדלתות ה- 'מסורתי' רב בריח, אבל זה לא הרושם שיצאתי איתו משם. מדובר במפעל מתקדם וטכנולוגי מאוד, והם ממשיכים ועוברים תהליך של מודרניזציה. לשמחתי יש עוד מפעלים רבים כמוהו. יש לעודד תהליכים אלו ולהטמיע אותם בכל מפעל ומפעל".

מנכ״ל רשות החדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה, אהרון אהרון: ״הבשורה של הכנס הזה הוא חיבור בין עולם הסטרטאפים לעולם התעשייה היצרנית. שני עולמות שבעבר התנהלו כישויות נפרדות והיום אנו מחברים אותם כדי לנצל את החדשנות והיזמות של התעשייה הישראלית על מנת להשפיע על כלל המשק. לפי הדוח שהוצאנו לאחרונה עולה כי רק 8 אחוז מהמשק שותפים לתעשיית ההיי-טק ועל מנת שהכלכלה הישראלי תמשיך להוביל את שוק החדשנות בעולם חייבים פלחים נוספים של התעשייה להפוך מוטי חדשנות ולהכניס טכנולוגיה חדשנית לתוך פעילותם. בנוסף, שיתוף פעולה ראשוני בין רשות החדשנות לרשות ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה יאפשר לממש את המו"פ והחדשנות גם בהשקעות הון שנדרשות. שיתוף פעולה זה יוביל למימוש וקידום התעשייה המסורתית לעידן של ייצור מתקדם״.

"כנס טכנולוגיה 2017" של התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה והתעשייה, עוסק ב-'המפעל החכם – הלכה למעשה', שמהווים את המהפכה התעשייתית ה- 4.0. ה- "מפעל החכם" הוא שילוב בין רובוטיקה לאוטומציה, אינטרנט של הדברים ושליטה מרכזית בתהליכי הייצור. הטכנולוגיות המתקדמות של "מפעל חכם" יוצרות חיבור של המערכות התפעוליות (המכונות) לבין המערכות האינטרנטיות, שמאפשר התייעלות בייצור המוני לצד התייעלות בייצור בהתאמה אישית. זאת תוך העלאת פריון העבודה והוזלת עלויות. כיום החדרת טכנולוגיות "מפעל חכם" נחשבת לתנאי הכרחי לכל מפעל לשם להתמודדות עם התחרות בשווקים הבינלאומיים, בשל התייעלות פריון העבודה. המפעל החכם יוצר שיפור באפקטיביות של שרשרת האספקה ומקדם משמעותית את יעילות הליכי הייצור.

בתעשייה הגרמנית כבר יש תהליכי הטמעת ייצור מתקדם בתעשייה, שיביאו עד שנת 2025 לחיסכון של בין 15%-25% בעלויות הייצוא (ללא חומרי גלם), לתוספת של כ- 390 אלף מועסקים במשק הגרמני ותוספת של 1% לתוצר מדי שנה.