תחולתו הרטרואקטיבית של תקן רשמי

15/09/2011

 

תחולתו הרטרואקטיבית של תקן רשמי

האם תקן רשמי חדש או תקן רשמי קיים שעבר רוויזיה חל רטרואקטיבית על מוצרים משומשים הקיימים כבר בשוק?

 

סעיף 9(א) לחוק התקנים (להלן: "החוק") קובע כי "לא ייצר אדם מצרך שמפרט שלו נקבע כתקן רשמי ולא ימכרנו ולא ייבאו ולא ייצאו ולא ישתמש בו בכל עבודה שהיא ולא יבצע עבודה שהכללים הטכניים של ביצועה נקבעו כתקן רשמי, אלא אם התאימו המצרך או תהליך העבודה לדרישות התקן הרשמי, או אם נקבעה הוראה אחרת באכרזה שבה הוכרז התקן כתקן רשמי".

 

לאחרונה התעוררה באחת מהוועדות הטכניות הפועלות במכון התקנים שאלה הנוגעת לסעיף 9(א) וניתן לנסחה כך: האם הדרישות החדשות שייכללו במהדורה החדשה של התקן יחולו אך ורק על מצרכים שייצרו אותם לאחר פרסום התקן המתוקן, או שמא יחולו הדרישות החדשות גם על המצרכים שנוצרו בעבר על פי דרישות התקן שהיה בתוקף באותה העת?

 

ניתן גם להציג את השאלה אחרת: האם המילה "מצרך" שבסעיף 9(א) מתייחסת רק למוצרים חדשים, או שמא התכוון המחוקק להחיל את הדרישות גם על המצרכים שנוצרו בעבר והם עדיין שמישים? למרות שהסוגיה הועלתה בוועדה טכנית מסוימת ולגבי תקן מסוים, היא נוגעת לכלל הוועדות הטכניות ולכלל התקנים שהן מטפלות בהם, ומכאן חשיבותה והצורך לקבוע הלכה עקרונית שתשמש את כל הוועדות.

 

לפיכך פנתה התאחדות התעשיינים לחוות דעתו של יועץ ההתאחדות לענייני תקינה, מנכ"ל המכון לשעבר מר אלי הדר, וכן לחוות דעת של משרד עורכי דין עמית, פולק מטלון ושות' (להלן: "משרד מטלון").

על פי אלי הדר, החלת דרישות התקן הרשמי על מצרכים שנוצרו לפני כניסת התקן לתוקפו מנוגדת לעיקרון המשפטי הקובע כי נורמות חדשות שקובע המחוקק מתייחסות לעתיד, וכי חקיקה שתחילת תוקפה נקבע למועד שקדם להשלמתה, המכונה חקיקה למפרע, אינה קבילה אלא אם נקבע בה במפורש אחרת.

לטענת הדר, עיקרון זה בא לידי ביטוי בסעיף 3א לחוק העונשין הקובע כי "חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר". כיוון שעל פי חוק הפרשנות "חיקוק" הוא חוק או תקנה, וכיוון שתקן רשמי הוא תקנה בת פועל תחיקתי, וכיוון שחוק התקנים הוא חיקוק היוצר עבירה - נוכל לתרגם הוראה זו לשפת התקינה ולקבוע כי הוראותיו של תקן ישראלי רשמי לא יחולו על מצרכים שנוצרו, יובאו או נמכרו לפני יום כניסתו לתוקף של התקן.

 

בחוות דעתו מציין משרד מטלון כי "הבטחת ודאות ויציבות בשיטתנו מחייבת את כלל רשויות השלטון לשמור על עקרון החוקיות. מתוך עיקרון זה נגזרת התפיסה המקובלת לפיה, ככלל, על רשויות השלטון להימנע מחקיקה למפרע". בחוות הדעת מובאות ציטטות מפסקי דין שונים שבהם שופטים יוצאים כנגד חקיקה למפרע. לפיכך פוסקים עורכי הדין כי "כפועל יוצא מעקרון החוקיות, ניתן לזהות במערכת המשפט בישראל מגמת הימנעות מהחלה רטרואקטיבית של נורמות משפטיות מחייבות, באופן שניתן לומר כי התפיסה הכללית היא שלא להחיל נורמות אלה באופן רטרואקטיבי".

 

מתי בכל זאת כן תתקיים תחולה רטרואקטיבית?

 

שתי חוות הדעת מציינות כי במקרים מסוימים וקיצוניים על שר התמ"ת לשקול החלתה של תחולה רטרואקטיבית בתקינה.

ראשית, מר הדר טוען בחוות דעתו כי יש להבחין בין מצרכים משומשים הנמצאים בשימוש לבין מצרכים משומשים שעברו שיפוץ כללי והם נמכרים כמוצרים מחודשים. המצרכים המשופצים חייבים לעמוד בכל דרישות התקן הרשמי, כאילו היו חדשים.

שנית, הדר מציין כי חקיקה למפרע בתקינה עשויה להיות קבילה כאשר האינטרס הציבורי מצדיק זאת. אם מתברר, למשל, כי המשך השימוש בתקן הרשמי, כלשונו, עלול לפגוע באינטרס הציבורי (בטיחות, למשל), יש מקום לשקול הכנסת שינוי בתקן הרשמי והחלתו המיידית, שמשמעותה החלתו גם על מצרכים שנוצרו בעבר על פי התקן במהדורתו הקודמת. המשמעות המעשית של חקיקה למפרע עלולה להיות פגיעה באינטרסים הכלכליים של אדם. כאן מקריב המחוקק את האינטרסים של האדם הבודד לטובת האינטרסים של הציבור – כולו או חלקו.

 

בחוות הדעת של משרד מטלון מדגישים כי עקרון החוקיות סולד, ככלל, מהחלתה הרטרואקטיבית של נורמה משפטית. עם זאת, לעיתים, וכחריג לכלל הרגיל, תידרש החלתה של נורמה למפרע במקרים שבהם קיים אינטרס כלשהו אחר הגובר בחשיבותו על עקרון החוקיות. על פי חוות דעתם, על ההחלטה ראשית להיות מבוססת על תשתית ראייתית הולמת, לרבות המשמעויות הנגזרות מהחלת התקן רטרואקטיבית. לאחר איסוף התשתית העובדתית כאמור, נדרש לשקול את מכלול האינטרסים והשיקולים השונים ולאזן ביניהם באופן סביר ומידתי, לדוגמה: סיבת הצורך בהחלתה של הנורמה למפרע; הפגיעה הצפויה באינטרסים השונים כתוצאה מההחלה למפרע; דבר קיומו של אמצעי אחר שפגיעתו פחותה יותר; סיכויי היתכנותו של הסיכון שהנורמה נועדה להתמודד/להגן מפניו ועוד.

 

שתי חוות הדעת מייחסות חשיבות למתן תקופת מעבר כאמצעי לעידון ולריכוך הפגיעה הכרוכה

בהחלה רטרואקטיבית של נורמה מסוימת. תקופת מעבר תבזר לטענתם את הפגיעה הצפויה

כתוצאה מהחלתו של התקן על פני תקופת הסתגלות.

 

  

חוות דעת של התאחדות התעשיינים הוצגה לממונה על התקינה במשרד התמ"ת וליועמ"ש המשרד. משרד התמ"ת מגבש בימים אלה חוות דעת מטעמו.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות למנהל תחום התקינה בהתאחדות:

עו"ד אייל פרובלר

טל- 03-5198835

eyalp@industry.org.il

 

 

 

הדפסשלח לחבר
לכתבות נוספות
העברת קבוצות יבוא, 10/01/2016
סדנה במכון התקנים- אימוץ תקינה אמריקנית - אלקטרוניקה, צעצועים וחשמל, 16/08/2015
תוכנית חדשה: סיוע המדינה במימון השתתפות התעשייה הישראלית בתקינה הבין-לאומית , 4/06/2015
יישום נוהל 006, 25/01/2015
נוהל 006 החדש- הדרכות במכון התקנים, 17/11/2014
הכינוס הבינלאומי ה-20 של האיגוד הישראלי לאיכות שיתקיים השנה בחודש נובמבר, 21/10/2014
התנגדות לכוונת הממונה על התקינה להקל ביבוא כבלים במתח גבוה+אביזרי הפעלה לנורות, 20/07/2014
נוהל חדש לקביעת משטר הפיקוח על בעלי היתר תו תקן, 16/06/2014
לראשונה בישראל: שיתוף פעולה של מכון התקנים והתאחדות התעשיינים להקמת מעבדת בדיקה לעמידות בחום - חניכת מעבדת בדיקה לעמידות לחום, 12/06/2014
רפורמה במשטר הפיקוח על בעלי היתר תו תקן תביא להוזלה של כ-20-30% בעלויות תו התקן, 12/06/2014
עזרה וכלים
התאחדות לשירות העסק שלך

עושים עסקים באינטרנט
הפניות והזדמנויות עסקיות באינטרנט
הסכם עם מאגר העסקים הארצי
IB2B   
מאגר העסקים הארצי המציע
הזדמנויות עסקיות בארץ ובחו"ל.

במאגר יותר מ- 32,000 חברות
ועסקים המקיימים בו פעילות ערה.ועוד..

לפרטים נוספים

 

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share