כנס שנתי של חברת מקורות לקידום טכנולוגיות מים - סיכום מחקרי 2013

18/06/2014

 

חברת מקורות משקיעה רבות במחקרים ובסקרים במטרה לשכלל ולייעל את פעילותה, ולשפר את רמת אמינות אספקת המים. בכל שנה נערכים במקורות כחמישים מחקרים שונים, בתקציב כולל של כ-7 מיליון שקלים. ב-13 למאי  2014 התקיים ביד בנימין כנס המחקרים והסקרים השנתי החמישי, לצורך הצגת המחקרים המובילים לשנת 2013, בהשתתפות אנשי מקורות וגורמים מובילים ממשרדי הממשלה, תעשיית המים, מכוני מחקר ומהאקדמיה. הכנס התקיים בסימן שעור לפעילותה של מרכז WaTech®, היחידה ליזמות טכנולוגית במקורות המקדמת מחקר בתחום המים והשפכים, בדגש על שיתופי פעולה עם חברות הזנק, אקדמיה ותעשיה.

 

לדברי מנכ"ל מקורות מר שמעון בן חמו, החדשנות הטכנולוגית , הפעילות המחקרים היא אבן יסוד בפעילות מקורות בארץ ובעולם. מאז ומתמיד הקפידה מקורות לקדם את תחום המחקר והפיתוח במקביל לפעילות השוטפת לאספקת מים בזמינות ובאיכות. בשנה זו, בה מקורות חוגגת 50 שנה למוביל הארצי ברור הוא שהעמידה באתגרים הנדרשים להקמת ותפעול מערכת כה מורכבת חייבו מערך מחקר ופיתוח מתקדם וחשיבה יצירתית חדשנית.

 

במהלך הכנס הושק קול הקורא למחקרים לשנת 2015. אברום בן יוסף הסמנכ"ל להנדסה וטכנולוגיות במקורות, הזמין את משתתפי הכנס ליזום ולהשתתף בפעילות המחקרית  עם חברת מקורות וזאת על מנת לקדם פתרונות העונים לצורכי משק המים המקומי והגלובלי.

 

מספר דוגמאות למחקרים שהוצגו במהלך היום:

תחזוקת קידוחים עמוקים ללא סיכת שמן

על מנת להפיק מים מהאדמה יש לשאוב אותם באמצעות משאבה המחוברת למנוע הנמצא בראש הקידוח- פעולה המחייבת תחזוקה שוטפת וזהירה כך שלא תבוצע פגיעה במנוע מצד אחד ולא תבוצע תחזוקה יקרה מדי מצד שני. חברת מקורות מתחזקת כיום כ-700 קידוחים פעילים. קידוח, לפני הפעלתו, מחייב סיכה לציר המחבר בין המשאבה למנוע. בקידוחים עמוקים (בעומקים של כמה מאות מטרים) עושים שימוש בסיכת שמן ולעמוקים פחות סיכת מים. קידוחי סיכת מים פשוטים וזולים יותר להקמה, תפעול ותחזוקה, ואינם מכניסים חומרים זרים למי התהום.

 

במשך שנים אנשי מקורות תרים אחר טכנולוגיות שיאפשרו הפעלת קידוחים עמוקים עם סיכת מים כאשר עומק ההתקנה הולך וגדל. המחקר, שבוצע בשיתוף עם הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, בחן שני תחומים חשובים בשימון קידוחים: חומרי מיסוב שעומדים בעבודה ללא חומרי סיכה לזמן רב יותר ושיטות יעילות לפיזור המים על המיסבים. המחקר החל בשנת 2012 וממשיך להתבצע גם השנה. עד כה נמצאו מספר חומרי מיסוב שמראים תוצאות יפות של עמידות, ויאפשרו להפעיל קידוחים עם סיכת מים בעומקים גדולים יותר מהמקובל כיום. כמו כן תוכננה ונבנתה מערכת  בשת"פ עם הטכניון לבחינת שיטות לשיפור הרטבת המיסבים. לאחר השלמת הניסויים במערכת זו נוכל, כך צפוי, להעמיק עוד יותר את השימוש בסיכת מים לקידוחים עמוקים ולחסוך סדר גודל עשרות מיליוני שקלים בתחום הקידוחים העמוקים.

 

שיתוף פעולה עם חברת אגרוביקס (Agrobics) במחקר לטיפול בשפכים גולמיים בתנאים עניים בחמצן

הטיפול בשפכים מתבסס בעיקרו על טיפול ביולוגי, דהינו חיידקים המפרקים שפכים, בשיטה הנקראת בוצה משופעלת. לשיטה זו יתרונות רבים, אך היא צורכת אנרגיה רבה, בעיקר להזנת חמצן לחיידקים שמפרקים את השפכים. חברת מקורות מפעילה מספר מתקני טיפול בשפכים (מט"שים) בארץ, לרבות מתקן השפד"ן. לפיכך, פיתוח וישום תהליכים מקדימים או משלימים אשר יביאו לירידה בצריכת האנרגיה הכוללת של המט"ש, הפחתת כמות ונפח הבוצה והקטנת השפעת עומסים עונתיים הם בעלי חשיבות רבה למקורות ולתעשיית המים כולה.

 

בשנת 2013 מוסד שיתוף פעולה בין חברת מקורות לחברת סטארט אפ בשם אגרוביקס. מדובר בחברה שנוסדה במרכז מו"פ אזורי שפרעם ופעלה במשך 3 שנים תחת החממה הירוקה בחיפה, חממת ל.נ. אגרוביקס פיתחה טכנולוגיה לקיבוע מסת חיידקים המסוגלת לבצע טיפול אנאירובי בשפכים מוניציפאליים ותעשייתיים, תוך הקטנת כמות הבוצה הנוצרת בתהליך, הגדלת כמות גז המתאן המופקת (ניתן להפיק חשמל משריפת גז זה) והקטנת כמות האנרגיה הנצרכת לצורך אספקת חמצן לחיידקים. חברת מקורות סיפקה אתר מתאים לביצוע הניסוי (מט"ש כרמיאל), תמיכה טכנית, ליווי מקצועי ומימון חלקי של הניסוי. בניסוי זה נבחנו השפעת התהליך על המשך הטיפול במט"ש (מתקן לטיפול בשפכים) ובוצעה הערכת חיסכון פוטנציאלי בעלויות הקמה ותפעול של המתקנים לטיפול בשפכים. הניסוי צפוי להימשך בשנים 2014-2015, מסקנותיו עד כה הינן:

         בתנאי החורף המערכת הציגה ביצועים דומים לאלו של המתקנים הקיימים במט"ש, בהקשר של הרחקת מוצקים ומזהמים אורגניים.

         המערכת מייצרת ביוגז באופן יציב ובקצב שתואם את ההנחות התיאורטיות.

         הערך האנרגטי של הביוגז שמתקבל הינו גבוה משמעותית ביחס לביוגז שנוצר במעכלי הבוצה האנאירוביים הקיימים במט"ש (אחוז המתאן מגיע עד ל- 80% לעומת כ- 65%).

         תכולה כה גבוהה של גז המתאן מתקבלת, ככל הנראה, אודות לפעילות של הבקטריה המקובעת בתוך מצע הפולימר.

         עם עלית טמפרטורת הסביבה צפוי שיפור נוסף בביצועי המערכת.

 

הרחקת מנגן בשדות החדרת שפכים

רקע:

 

מעל ל-35 שנה, שפכי גוש דן מגיעים לאתר השפד"ן ועוברים שרשרת טיפולים המטהרת אותם ומכשירה אותם להיות ראויים להשבה לשימוש חוזר בחקלאות על ידי חברת מקורות. לאחר שהשפכים עוברים טיפול במכון השפכים של איגוד ערים דן, הם מוחדרים לאקויפר בשדות ההחדרה. החול שבקרקע מהווה מסנן טבעי חשוב המטהר את המים ומשפר את איכותם כך שיהיו כשירים לשמש מי השקיה לגידולים חקלאיים. המים מוחדרים לקרקע בשדות ההחדרה וכ- 150 בארות  הפקה שואבים את המים מהאקויפר לצינור שאוסף את המים מהקידוחים לעבר הנגב. במהלך החדרת המים אל הקרקע, מומס מנגן אל המים, ובהמשך התהליך, במערכת הצינורות המובילים את המים לדרום הארץ, שוררים  תנאים אירוביים והגורמים להתחמצנות המנגן המומס לצורה של תחמוצת מנגן. תהליך החמצון מתבצע על דפנות הצינור ויוצר משקע שחור ועבה  על הדופן. לעיתים חלק מהמשקע מתנתק מדופן הצינור ומוסע, בצורה של חלקיקים שחורים וקטנים (בעגה המקצועית- MnM), במורד מערכת אספקת המים, לכיוון תחנת גרנות ומשם לאספקה לצרכן. חלקיקים אלו סותמים את המסננים והטפטפות של החקלאים וגורמים להם נזקים לציוד ההשקייה והפסד הכנסות.

 

החוקרים שמו להם למטרה להבין איך עובד המנגנון שמסלק מנגן מומס באופן טבעי ולהשתמש במנגנון זה על מנת לייצר מערכת סלקטיבית פשוטה לסילוק המנגן המומס. בסוף שנת 2013 התקבלו תוצאות מעולות מבחינת איכות מים ומבחינת התפעול ובימים אילו מוקם מתקן חרושתי לטיפול בקידוח שמפיק 200 מק"ש מים עם מנגן מומס בריכוז של כ 1000 מיקרוגרם לליטר. בשנת 2014 תימשך הבחינה לשימוש ב MnM  לסילוק מתכות נוספות  בארץ ובעולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
עזרה וכלים

התאחדות לשירות העסק שלך

עושים בית ספר לתעשייה 
 המכללה לניהול בתעשייה
 עריכת מגוון ימי עיון, קורסים וסדנאות
 לבעלי התפקידים בהנהלות
 מפעלי התעשייה לצורך העשרה
 וקניית כלים ומיומנויות בתחומי פעילותן
 ההכשרות מתקיימות בשיתוף ובהנחיית
 גופים מקצועיים מהמובילים במשק,
 ומותאמות במיוחד לקהל היעד 
  לפרטים נוספים

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share