אכיפת REACH – לוקחים את העניינים ברצינות - צבי לוינסון, עו"ד; גיל דרור, עו"ד;

מבוא

תקנת ה – REACH, כוללת בתוכה חובות רבים ליצרנים  אירופאיים ויבואנים לאירופה בכל הנוגע לחומרים תערובות ואביזרים. חובות הרישום (registration), ההשתתפות בפורומים להחלפת מידע (SIEF), הכנת תיקי רישום (Dossier)  ומסירת הודעות על חומרים מעוררי דאגה רבה (SVHC) לסוכנות האירופאית לכימיקלים (Notification) או למשתמשי הקצה ולצרכנים סופיים (Communication) הן רק רשימה חלקית. השאלה שתמיד נשאלת היא, האם קיימת אכיפה שמצדיקה פעילות כל כך אינטנסיבית בעלויות כה גבוהות, או שניתן לקחת סיכון?

תשובתנו היא תמיד אחת: חברה הרואה עצמה גלובלית, צריכה לחשוב ולפעול באופן גלובלי ולו משום כך, עליה להכיר את החקיקה הבינלאומית הזרה ולציית לה (compliance). בטווח הרחוק, גישה כזו לא רק שתמנע הסתבכויות וצרות, אלא תהיה גם רווחית. במאמר הנוכחי לא ננסה להצדיק גישה זו ולהביא לה דוגמאות, אלא נתייחס לשאלה אחרת – האם קיימת אכיפה של תקנת ה – REACH?

המצב החוקי

סעיף 126 בתקנת ה – REACH  קובע, כי המדינות החברות יחוקקו חוקים לאומיים שיכללו הטלת עונשים לגבי הפרת הוראות תקנת ה – REACH , וינקטו את כל הצעדים הנדרשים על מנת לאכוף חקיקה זו.  הענישה בחקיקה הלאומית, צריכה – על פי לשון התקנה, להיות יעילה, מידתית ומרתיעה.  מאחר ועל פי הדרישה בתקנת ה – REACH הודעה על החקיקה הלאומית הצפויה בעניין  הענישה ודרכי האכיפה הייתה צריכה להימסר עד דצמבר 2008 לסוכנות האירופאית לכימיקלים, הרי שבמועד כתיבת מאמר זה, ברבעון האחרון של שנת 2010 למרבית המדינות קיימת כבר חקיקה בתוקף. הענישה הקיימת במדינות אירופה, היא ענישה מנהלית, ובחלקה פלילית. כך לדוגמא, בבלגיה ובאנגליה ניתן לתת קנסות מירביים בשיעור של עד 55,000 יורו ובמקרים אחרים קנסות מנהליים גבוהים עד 2,500 יורו (בלגיה, פורטוגל) בעוד במקרים אחרים, הקנסות שנקבעו הם נמוכים עד זניחים.
לעיון במחקר השוואתי שפורסם בנושא חקיקה לאומית של אכיפת תקנת ה – REACH באירופה, לחצו כאן
 
אכיפה ברמת האיחוד האירופאי

כאמור למעלה, האכיפה על פי תקנת ה – REACH נעשית על ידי המדינות החברות, ועל פי חוקיהן. עם זאת, הסוכנות האירופאית לכימיקלים (ECHA) הקימה פורום אכיפה המקיים רשת תיאום בין רשויות האכיפה השונות, ושם לעצמו את המטרות הבאות:
• להפיץ בקרוב המדינות החברות שיטות פעולה מומלצות, ובעיות העולות בקהילה האירופאית בנושאי אכיפה;
• להציע, לתאם ולקדם הרמוניזציה של אכיפת תקנת ה – REACH במדינות השונות;
• לתאם החלפה של מפקחים בין המדינות;
• להגדיר אסטרטגיות ושיטות מומלצות לפיקוח;
• לפתח שיטות עבודה וכלי עבודה מעשיים למפקחים;
• לפתח נהלים להעברת מידע דיגיטלי בנושאי אכיפה;
• לשמור על קשר עם התעשייה, ולקחת בחשבון את צרכי העסקים הקטנים והבינוניים (SMEs) ובעלי עניין אחרים (כגון ארגונים לא ממשלתיים);
• לבחון מגבלות על שימוש בחומרים בראיית יכולת האכיפה שלהן;
• לקבוע נושאים שיהוו נושא לדיווח שנתי הנדרש על פי סעיף 127 לתקנת ה – REACH;

לעיון בפורום האכיפה של הסוכנות האירופאית לכימיקלים, לחצו כאן.
 

מחקר אכיפה שנעשה בסוכנות האירופאית לכימיקלים

לפני מספר חודשים, התפרסם מחקר של פורום האכיפה שבסוכנות האירופאית לכימיקלים. מחקר זה, בדק בין החודשים מאי לדצמבר 2009, כ – 1,600 חברות ב – 25 מדינות החברות באזור הכלכלי האירופאי (EEA  1).
מתוך הגופים הנבדקים נבדקו 878 חברות יצרניות (manufacturer) מתחומים שונים (מזון, דלקים, כימיקלים, תרופות, מינרלים, מתכות, ציוד אלקטרוני ועוד), 666 יבואנים (importers), 83 נציגים יחידים (Only Representative) ו – 858 משתמשים במורד שרשרת האספקה (Downstream users).
הנושאים לגביהם נערכה הבדיקה היו ביצוע קדם רישום (pre-registration), שלמות נתונים בגיליון בטיחות (SDS), והפרות נוספות של תקנת ה – REACH.
מהתוצאות שהתקבלו מהמחקר עלו בין השאר הדברים הבאים :
• 8% מהחברות הנבדקות לא עמדו בחובת הרישום לגבי חומרים שהם phase in ;
• כ – 36% לא עמדו בחובת אספקת גיליון בטיחות עם מסירת החומר.
• 11% מהמקרים לא היו כלל גיליונות בטיחות.
• 20% מהנבדקים היו אי התאמות בנוגע לשפה ולכותרות בגיליון הבטיחות.
• מתוך 5,338 גיליונות בטיחות שנבדקו, 80% מהגיליונות לא עמדו בכל הדרישות.
• מסך כל אי ההתאמות שנבדקו, נמצא ש – 24% מהחברות לא עמדו בכל דרישות תקנת ה – REACH.

הממצאים שהתקבלו במחקר הועברו למדינות לשם ביצוע אכיפה. אמצעי האכיפה שננקטו הם:
פרסום דבר ההפרה (Blame & Shame) – 3 מקרים.
קיום שימוע – 96 מקרים.
מתן צו מנהלי – 169 מקרים.
הטלת קנסות – 12 מקרים.
הגשת תלונה פלילית – 3 מקרים.
אמצעים אחרים – 121 מקרים.

לעיון בתקציר המחקר, לחצו כאן.

אכיפה אזרחית

יש לציין שבנוסף למחקרי האכיפה של הרשות האירופאית לכימיקלים, ולפעילות המדינות בנושא, קיימת גם אכיפה אזרחית שיכולה להיות לעיתים משמעותית. כך לדוגמא, בסוף שנת 2009 הוגשה על ידי החברה השבדית לשימור הסביבה הטבעית תלונה למשטרה לאחר שחברת מוצרי הספורט של ביורן בורג, טניסאי העבר, לא העבירה מידע על חומרים מעוררי דאגה רבה (SVHC) תוך 45 יום מיום הגשת הבקשה על פי פרוצדורת ה – communication, וזאת למרות שחומרים אלה נמצאו עוד קודם בבדיקות שנעשו על ידי החברה.
לעיון בדו"ח שפורסם לציבור בנושא, לחצו כאן.
בפועל, למרות שרשויות התביעה בשבדיה סגרו את התלונה בטענה שדרישת הדיווח אינה בהירה דיה, הרי שהנזק שנגרם לפירמה ולתדמיתה היוו בפני עצמם דוגמא לכח שיש באכיפה האזרחית של גופים לא ממשלתיים (NGOs).


הליכים משפטיים

במהלך חודש אוקטובר 2010, נפתחה בהולנד חקירה פלילית כנגד נציג יחיד (Only Representative) של חברה סינית, בחשד שהחברה הסינית אינה חברה יצרנית אלא חברת הפצה, או חברת בת של חברת הפצה.  זאת מכיוון, שתקנת ה – REACH אינה מאפשרת לחברות הפצה לנהל הליכים על פי תקנת ה – REACH. במקביל לניהול החקירה, פנו הרשויות המוסמכות להולנד לסוכנות האירופאית לכימיקלים בבקשה, לבטל את קדם הרישום של 9,000 חומרים שבוצעו על ידי הנציג היחיד. אם בקשה זו תתקבל, היא תהיה בעלת השפעה רבה לא רק ביחס לחברה הנחקרת, אלא לכל המשתמשים במורד שרשרת האספקה שהסתמכו על קדם רישום של חומרים אלה.

תלונה זו, היא תלונה שנייה שנפתחת כנגד נציג יחיד בהולנד. במקרה הראשון, חקרה הרשות הלאומית המוסמכת נציג יחיד לגבי 10,000 החומרים שנרשמו. הנציג היחיד, היה מסוגל למסור פרטים רק לגבי 10 חומרים בלבד. לחברה ניתנו ששה שבועות להשלמת מסמכים, אולם לאחר תקופה זו נמצאו אי התאמות רבות בין דיווח החברה לבין שמות של משתמשים במורד שרשרת האספקה ופרטים נוספים שנמסרו על ידה. לאור ממצאים אלה, לחברה ניתנו 4 שבועות נוספים להשלמת פרטים, תוך איום על הטלת קנס בשיעור של מיליון יורו לשבוע, עד לקנס מרבי של 4.5 מיליון יורו – וזאת תוך הסתמכות על עיקרון המידתיות, והערכה של הרווח שהחברה הפיקה כתוצאה מביצוע קדם הרישום. בשלב הנוכחי, מאחר שהועברו פרטים משלימים, הקנס המנהלי לא הוטל, אולם הוחלט על המשך ניטור הפעילות של אותו הנציג היחיד.

סיכום

במשך השנים האחרונות, האיחוד האירופי מוביל את החקיקה הסביבתית. את הפעילות הזאת מאפיינת חדשנות בחקיקה, שאפתנות, העזה ולעיתים רבות גם נחישות באכיפה. לא בכדי, רבים הטילו ספק ביכולת מוסדות האיחוד האירופי והמדינות החברות בו לאכוף תקנות מורכבות אלה, ובכוונתם הכנה לעשות כן. גם אם ניתן היה לעשות הרבה יותר, מהדברים המובאים ברשימה זו ניתן ללמוד, שקיימת כוונה אמיתית לעמוד על קיום הוראות תקנת ה – REACH באופן עקבי ומתמשך. העמידה בדרישות החוק צריכה להיות עמוד האש שלפני המחנה, וכחיזוק ניתן להוסיף, שניסיון להתנהל בדרך אחרת, יכול לגבות בסופו של יום מחיר כבד.

1  האזור הכלכלי האירופאי הוא הסכם בין האיחוד האירופי לבין נורבגיה, איסלנד ולכיטנשטיין שאינן חברות באיחוד. על פי הסכם זה, שנחתם בשנת 1994, כל המדינות בהסכם יהיו כפופות לחקיקה האירופאית של השוק היחיד. 

 

* הכותבים ממשרד עו"ד צבי לוינסון העוסק במשפט סביבתי. מאמרים נוספים ניתן למצוא באתר המשרד: www.environment.co.il

 

הדפסשלח לחבר
המידע הניתן באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. בנוסף, הדעת נותנת כי התכנים המופיעים באתר עלולים להשתנות מעת לעת על פי עדכונים ברגולציה. אתר זה מבוסס בחלקו על קטעי תרגום לא רשמיים של הוראות חקיקה זרות, פרשנויות להוראות חקיקה אלו ופסקי דין. ההוראות המחייבות מבחינה משפטית הן אלו המופיעות בשפת המקור.
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share