חברה לא תורשע בפלילים בשל עבירות נושאי המשרה שלה אשר מכוונות נגדה

(הקטע מבוסס על סעיף מספרה של המחברת "דיני ניירות ערך – חובת הגילוי")

מאת ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, עו"ד

מומחית לדיני תאגידים וניירות ערך וחברת סגל הפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו

 

 כדי להרשיע בעבירה פלילית יש צורך להוכיח שני יסודות: יסוד עובדתי – פיזי, המבטא את ההתרחשות האובייקטיבית במציאות ((actus reus ויסוד נפשי, המבטא את העמדה הנפשית הסובייקטיבית של העבריין כלפי ההתרחשות ((mens rea. כך למשל, בעבירת רצח, היסוד העובדתי הוא גרימה למותו של אדם והיסוד הנפשי הוא בכוונה תחילה.

 

מאחר שתאגיד הינו גוף ערטילאי, שאינו יכול לא לפעול ולא לחשוב, כדי להרשיע תאגיד בפלילים נוצרה קונסטרוקציה משפטית הקרויה תורת האורגנים שעל פיה רואים את המעשים והמחשבות של מי שקרויים אורגנים (אסיפה כללית, דירקטוריון, מנכ"ל ונושאי משרה אחרים) כמעשים והמחשבות של התאגיד. משמעות הדבר היא שכאשר נורמה משפטית מצריכה תכונה אנושית (כגון התנהגות מסוימת לעניין היסוד העובדתי, או מחשבה מסוימת לעניין היסוד הנפשי), לעניין התגבשותן של תכונות אנושיות אלו אצל התאגיד, די בכך שאותן תכונות מתגבשות אצל האורגן.

 

כך למשל, במקרה שבו סמנכ"ל חברה נותן לעובד ציבור שוחד כדי שהחברה שבה הוא עובד תזכה במכרז, ניתן להרשיע בעבירת שוחד לא רק את הסמנכ"ל, אלא גם את החברה, שכן רואים במעשים ובמחשבות של הסמנכ"ל, מעשים ומחשבות של החברה.

 

ברם, מה קורה במקרה שבו פעולות נושא המשרה מכוונות נגד התאגיד? העניין נדון לראשונה בפרשת פאן-לון  כבר בסוף שנות ה – 70. באותו מקרה, מר אברון, אשר שימש כמנהל חברת פאן-לון ביצע רישומים כוזבים במסמכיה כדי להעלים סכומים מסוימים מן החברה וליטול אותם לעצמו. בית המשפט העליון מפי השופט אשר קבע כי: "לענין אחריותה של 'פאן-לון' על-פי כתב האישום אין חשיבות אם פעל אברון בתום לב כשטען שהתקבולים מגיעים לבתי המלון, או שפעל במזיד והחליט להעלים את קבלת הסכומים מחברת 'פאן-לון' כדי לזכות בהם בשביל עצמו. אך גם בהנחה שאברון פעל במזיד, הרי ברור שפעולתו היתה מכוונת נגד 'פאן-לון', ואין טעם בנסיבות אלה, לראות בידיעתו ובמעשיו את ידיעתה ואת מעשיה של החברה עצמה..."

היינו –במקרים שבהם פעולותיו של אורגן כוונו נגד התאגיד, יתקיים חריג ולא תחול תורת האורגנים שלפיה חברה תורשע בפלילים בשל מעשיהם ומחשבותיהם של האורגנים שלה.

המדינה ניסתה לצמצם את היקפה של הלכה זו. בפרשת זאבי, אורגנים של החברה (יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל ודירקטור בחברה) הציגו למשתתפים באסיפה הכללית של בעלי המניות, שעל סדר יומה היה אישור הסכם ניהול עם יו"ר הדירקטוריון שהיה גם בעל השליטה בחברה, מצגים כוזבים, שבעקבותיהם התקבל במרמה אישור האסיפה הכללית להסכם הניהול האמור. המדינה הגישה כנגד המעורבים בפרשה כתב אישום פלילי. לאורגנים (וכן לעורך דין, בעל משרד פרטי אשר שימש כיועצה של החברה בנושאים הקשורים לשוק ההון) ייחסה המדינה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד בכוונה לרמות, פרט מטעה בדו"ח במטרה להטעות וקשירת קשר לביצוע העבירות. לחברה יוחסה בכתב האישום אחריות פלילית בגין אותן עבירות, שנגזרה מאחריות האורגנים שלה.

 

בבית משפט השלום (ת"פ (שלום ת"א) 6932/06 מדינת ישראל נ' זאבי) קבעה השופטת שריזלי כי יש למחוק את החברה מכתב האישום שכן בכתב האישום אין כל התייחסות לתועלת או להנאה שהפיקה או שהייתה אמורה להפיק החברה מאישור העסקה באסיפה הכללית. תוצאת ההחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית, לשלם תשלום חודשי ליו"ר דירקטוריון החברה, הייתה בבחינת נטל כספי על החברה, הנוגד את האינטרסים שלה. על פי ההיגיון, ליו"ר הדירקטוריון, אשר היה בעל השליטה בחברה, היה אינטרס לעשות למען הצלחתה ושגשוגה גם בלא מינויו כיו"ר דירקטוריון פעיל המקבל תגמול נוסף בשל כך. הנטל הנוסף מכיסה של החברה לא היה אמור לשפר את מצבה יותר ממה שהיה צפוי בלא תגמול, כל שכן שהחברה שילמה לחברה בשליטת יו"ר הדירקטוריון דמי ניהול שנתיים בסך של מיליון ₪. לכן קבעה השופטת שריזלי כי בנסיבות העניין, חל החריג לתורת האורגנים הפוטר את החברה מאחריות פלילית.

 

המדינה ערערה על ההחלטה למחוק את החברה מכתב האישום. ברם, בית המשפט המחוזי (ע"פ (מחוזי ת"א) 70119/08 מדינת ישראל נ' חברת מלם מערכות בע"מ ) דחה את הערעור והותיר את החלטת השופטת שריזלי על כנה. השופטת ברלינר, אשר כתבה את פסק הדין, קבעה כי במקרה הנדון, מעשיהם של האורגנים (יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל ודירקטור בחברה, כאמור) כוונו להטעות את האסיפה הכללית של בעלי המניות ולקבל במרמה את אישור האסיפה הכללית לתשלום שכר ליו"ר דירקטוריון החברה. אף שהאסיפה הכללית גם היא אורגן, היא מייצגת למעשה את התאגיד ואת האינטרס שלו. לא ניתן לראות בכוונת האורגנים לרמות את האסיפה הכללית, כוונה של התאגיד, ועל כן חסר בכתב האישום יסוד הכוונה הפלילית של התאגיד.

 

הקטע מבוסס על סעיף מספרה של המחברת "דיני ניירות ערך – חובת הגילוי",

ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין (טלפון 1-800-225-233).

הדפסשלח לחבר
עזרה וכלים
התאחדות לשירות העסק שלך

מייעצים לך בענייניי עבודה ויחסי עבודה

·  ייעוץ שוטף למפעלים בכל הנוגע
   לחוקי העבודה וליחסי עבודה 
   הן במישור הקיבוצי והן
   במישור הפרטני

·  מעורבות בהליכי חקיקה בכנסת
   ובוועדותיה.

·  טיפול במימוש חוקים,
   תקנות וצווים,
   מול גורמים ממשלתיים.ועוד...

לפרטים נוספים

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share