הערות התאחדות התעשיינים לתזכיר חוק החברות

14/02/2009
(תיקון מס 10) התשס"ח – 2008

 

כללי :

התאחדות התעשיינים רואה חשיבות רבה, במיוחד על רקע האירועים האחרונים בשווקי ההון העולמיים, בשמירה על עקרונות יסוד בפעילות החברות הציבוריות, כגון: שקיפות, דיווח מלא והגנה על זכויות המיעוט.

 

יחד עם זאת, את הצעת התיקון לחוק החברות יש לראות בהקשר רחב יותר, על רקע השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות בחקיקה ובתקנות החלות על חברות ציבוריות, אשר הופכים את פעילותן למסורבלת, מוגבלת וכרוכה בעלויות נוספות. לדאבוני, תיקון זה אף מהווה בחלק מסעיפיו פגיעה בזכויות הקניין של בעלי המניות ובדמוקרטיה התאגידית, שהרי באם יאושר התיקון, יכולת שליטתם והשפעתם של בעלי השליטה תיפגע.

 

יציבות וודאות הינם מרכיבים חיוניים בעולם העסקי. חוק החברות נכנס לתוקפו בתחילת העשור הנוכחי ואנו מתייחסים כאן כבר לתיקון העשירי בו. תיקונים תכופים של החוק מגדילים את אי הודאות הקיימת ממילא בישראל בתחומי רגולציה רבים, בהשוואה למדינות אחרות, תהליך שמקטין את כדאיות עשיית העסקים בארץ.

 

להלן הערותינו הפרטניות לסעיפים השונים (כפי שמוספרו בדברי ההסבר):

 

סעיף 1 (תיקון סעיף 1)

הגדרת הדירקטור: הרחבת הגדרת הדירקטור, כך שתכלול גם את מי שנותן הוראות לדירקטור או אורגן אחר בחברה הינה מקובלת, אך יש להדגיש, שההגדרה לא תחול על יועצים כדוגמת כלכלנים, רואי חשבון, עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים נוספים המשמשים כיועצים מקצועיים.

 

סעיף 2 (תיקון סעיף 19)

הוראות ממשל תאגידי: יש להוסיף ולקבוע שישנו צורך באישורה של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת לשינויים בהוראות ממשל תאגידי, כפי שיהיו מעת לעת.

 

סעיפים 3 ו-9 (תיקון סעיפים 95 ו- 121(ג))

הפרדה בין היו"ר למנכ"ל: על מנת לשפר את היעילות של תהליך קבלת ההחלטות בקרב בעלי המניות, ומכיוון שגיוס אסיפה כללית לצורך אישור ברוב מיוחד שאותו האדם יכהן כיו"ר דירקטוריון וכמנכ"ל הינו תהליך מורכב וקשה, יש צורך להרחיב את האישור, באם ניתן, ל–6 שנים, בדומה לדח"צ.

בנוסף, אנו מתנגדים להרחבתו של השינוי המוצע גם על קרובי משפחה, שכן הדבר יפגע בחברות קטנות ובינוניות. יצוין שאין הגדרה בחוק מהי קרבה משפחתית, על אף שבדברי ההסבר לחוק ישנה הגדרה כזו, לפיכך יש להגדיר מהי קרבה גם בחוק עצמו. באם התנגדותנו לא מתקבלת, אנו ממליצים לתת הגדרה מצומצמת ככל שניתן.

האיסור למנות כיו"ר את מי שכפוף למנכ"ל הינו הגיוני ומקובל.

 

סעיף 4 (תיקון סעיף 106)

עצמאות הדירקטור: יש להבהיר ששיקול הדעת העצמאי הנדרש אינו שולל קבלת ייעוץ מקצועי.

 

סעיפים 6 ו-7 (תיקון סעיף 115 והוספת 116א)

ועדת הביקורת: אנו מתנגדים לכך שמשקלם של הדירקטורים החיצוניים בועדת הביקורת יגדל ע"י כך שרוב חברי ועדת הביקורת וכן יו"ר הועדה יהיו  דירקטורים חיצוניים, מהסיבות הבאות:

· גם היום לדח"צ קיים כוח משמעותי, הגדול בהרבה מחלקו היחסי בדירקטוריון – הדבר בא לידי ביטוי כאשר החברה מנסה להעביר החלטה שהדח"צ מתנגד לה מסיבות ענייניות. לדח"צ עומדת האפשרות ליצור זעזוע משמעותי בכך שהוא יביע את התנגדותו בפומבי ו/או יתפטר מתפקידו. בפועל, חשש החברה ממצב כזה, אשר יש בכוחו לפגוע ביציבותה, גורם לכך שדעתו של הדח"צ נשמעת. ולפיכך אין צורך בהגדלת כוחו עוד יותר.

· הגדלת כוחם של הדח"צים והפיכתם לרוב בועדת הביקורת, יוצר מצב לא הגיוני שבו הופכים בעלי השליטה, אשר מחזיקים 80% מהשליטה, למיעוט ואילו המיעוט הופך לרוב בוועדה.

· ועדת הביקורת במבנה הנוכחי שלה הינה עצמאית, החברים בועדת הביקורת הם בלתי קשורים, מעין "דח"צים למחצה".

· תהיה פגיעה בחברות דואליות, בכך שהסדר זה שונה מהמקובל בארה"ב – כללי הנאסד"ק קובעים, בהוראה מקבילה, כי כל חברי ועדת הביקורת ימונו מקרב הדירקטורים הבלתי תלויים.

· המניין החוקי המוצע של רוב הדירקטורים המכהנים וכן רוב של הדח"צים לקבלת החלטות הינו בעייתי, מכיוון שישנה בעיה של אי השתתפות של דירקטורים בין אם במכוון ובין אם לאו.

 

סעיף 8 (תיקון סעיף 117)

ועדת הביקורת: יש צורך להסמיך את הועדה להתכנס עם המבקר לפי צרכיה בכל פעם שהם מתעוררים, אך אין צורך לחייב קיום פגישה אחת לרבעון. באם ישנם ליקויים, מוצע שיקיימו ישיבה, ובאם אין ליקויים, אין צורך בקיום ישיבות סרק.

 

סעיף 10 (תיקון סעיף 171 (ה))

סמכות השר: אנו מבקשים שיובהר, שקביעת "ההוראות והתנאים" הם בבחינת תקנות שיאושרו על ידי ועדת החוקה. כמו כן, אנו סבורים, שהחובה למנות ועדת דירקטוריון לבחינת הדוחות הכספיים צריכה להיות מוסדרת בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה, כמו שנעשה לגבי ועדת ביקורת.

 

סעיף 11 (תיקון סעיף 194)

תביעה נגזרת: אנו מתנגדים לביטול דרישת הפנייה המוקדמת וזאת על מנת לאפשר לדירקטוריון לסיים את הדיון ללא התערבות בית המשפט.

 

סעיף 12 (הוספת סעיפים 197א – 197ב)

תביעה נגזרת: אנו מתנגדים להסמכת בית המשפט ליתן צו גילוי מסמכים, משום שהדבר נוגד את סדרי הדין הקיימים.

אין התנגדות למימון התביעות ע"י הרשות, אך יש להבטיח השתתפות של התובע ע"מ למנוע מצב של ריבוי תביעות סרק.

 

סעיף 14 (תיקון סעיף 239)

מינוי דירקטורים חיצוניים: אנו מתנגדים להעלאת הרוב הדרוש לרוב מקרב בעלי המניות שהשתתפו בהצבעה ושאינם בעלי שליטה או מטעמם. ההצעה אינה מקובלת ופסולה מיסודה מן הטעמים הבאים:

 

·             הדבר מהווה הגדלה משמעותית של כושר סחיטת בעלי השליטה.

·             רוב דומם – התופעה שבה רק אלה שמתנגדים מגיעים להצבעות היא מהידועות, שיעור ההשתתפות באסיפות כלליות הוא נמוך, בד"כ המתנגדים מגיעים לדיון ואילו התומכים "שותקים" ואינם טורחים להגיע. בנוסף, הגופים המוסדיים מתנגדים באופן אוטומטי לכל אישור, על מנת לא להיות חשופים לתביעות, ולפיכך היכולת להעביר מינוי נפגעת.

 

בנוסף לכך וכפי שרשום בדברי ההסבר "הגדלת הרוב לשם מינוי דח"צ עשויה להביא לכך שמיעוט קטן ביותר יכריע בשאלת המינוי", מכאן אנו סבורים שיש להעלות את אחוז המתנגדים למינוי ל – 3%.

 

סעיף 17 (תיקון סעיף 270)

תנאי השכר של נושאי משרה: אנו מתנגדים לכך שועדת הביקורת והדירקטוריון יצטרכו לאשר מראש את תנאי ההעסקה של נושאי המשרה. הסמכות היא של המנכ"ל או של ועדת שכר בדירקטוריון ובהתאם לכללים הנהוגים בחברה. ועדת הביקורת צריכה לאשר מראש באם ישנה חריגה מהכללים הנהוגים, ובמקרים אלו בלבד.

סעיף 18 (תיקון סעיף 275)

 

·             עסקאות עם בעלי שליטה: אנו מתנגדים להעלאת הרוב הדרוש לרוב מקרב בעלי המניות שהשתתפו בהצבעה ושאינם בעלי עניין אישי בעסקה. ההצעה אינה מקובלת ופסולה מיסודה מן הטעמים שפורטו בהתייחסותנו לס' 14 לעיל.

 

סעיף 27 (הוספת סעיף 362א)

עיצום כספי: אין התנגדות, ובלבד שהעיצום יופעל רק לאחר מתן אזהרה ומתן פרק זמן של 90 יום בין האזהרה ליישום.

 

התוספת

אנו שבים על עמדתנו ששינויים בעקרונות המומלצים בתוספת יובאו על ידי השר באישור ועדת החוקה של הכנסת.

 

הערות נוספות:

 

o            העלאת הרוב הדרוש למינוי דח"צ אינה מקובלת מן הטעמים שהוזכרו לעיל.

 

o            הכשרת דירקטורים – לדירקטור קיימת אחריות. לכן, מחובתו לדאוג להכשרתו. יש לשנות את הנוסח המוצע ל : החברה "תפנה" את הדירקטור לתכנית הכשרה באם יהיה מעוניין.

 

o            הכוונה לקיים ישיבות ללא המנכ"ל, באשר לתפקודו, מהווה הליך בעייתי. באם החברה מצליחה אין בכך שום הגיון. יש לאפשר לוועדה לקיים ישבות כאלו לפי הצורך, אך אין לחייב בחוק קיומן של ישיבות סרק.

 

סיכום

אנו רואים חשיבות רבה ביישום הערותינו במסגרת הטיפול בתזכיר החוק, וללא התייחסות לסוגיות המהותיות שהצגנו כאן, תיגרם לצערנו פגיעה משמעותית ביכולת השליטה וההשפעה של בעלי המניות.

 

נשמח להציג את עמדתנו גם בע"פ.

בברכה,

פנחס קימלמן

יו"ר פורום מנהלי כספים בתעשייה

הדפסשלח לחבר
כתבות נוספות
שרגא ברוש מעריך: המיתון העולמי עשוי להגביר השנה את היקף הרכישות והמיזוגים בהם מעורבת התעשייה הישראלית, 28/02/2009
-, 28/02/2009
הישג להתאחדות התעשיינים: ועדת הכספים של הכנסת אישרה את הסדר הפיצוי למפעלים, לעסקים ולעובדים בדרום , 27/02/2009
מאות תעשיינים וצמרת השלטון בישראל – לבני, ברק, נתניהו וישי - באסיפה השנתית של התאחדות התעשיינים שנערכה ב-22 בינואר , 25/02/2009
התקיימה ישיבה ראשונה של נשיאות התאחדות התעשיינים לשנים 2010-2009, בראשותו של שרגא ברוש, 25/02/2009
שרגא ברוש: התעשייה במיתון עמוק - מהחמורים שידעה התעשייה הישראלית, 24/02/2009
בחודשים אוקטובר-נובמבר 2008 נרשמה ירידה ריאלית של 3.5% בצמיחת התעשייה , 22/02/2009
בישיבה הראשונה של נשיאות התאחדות התעשיינים לשנים 2009 נפרדה הנשיאות מתעשיינים שסיימו את פעילותם הציבורית, 22/02/2009
הזמנה למפגש "מועדון ארוחת בוקר" בנושא חדשנות בתעשייה, 21/02/2009
יום עיון: מצוקת האשראי - פתרונות מימון למפעלים קטנים ובינוניים, 21/02/2009
עזרה וכלים
התאחדות לשירות העסק שלך

מייעצים לך בענייניי עבודה ויחסי עבודה

·  ייעוץ שוטף למפעלים בכל הנוגע
   לחוקי העבודה וליחסי עבודה 
   הן במישור הקיבוצי והן
   במישור הפרטני

·  מעורבות בהליכי חקיקה בכנסת
   ובוועדותיה.

·  טיפול במימוש חוקים,
   תקנות וצווים,
   מול גורמים ממשלתיים.ועוד...

לפרטים נוספים

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share