יובל שטייניץ: "לא אהסס להכפיל את ערבויות המדינה ליצוא ל- 12 מיליארד ש"ח"

6/07/2009

נאום שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ,  בישיבת "הועד הפועל" של התאחדות התעשיינים

 

הגענו עד הלום במידה רבה בזכות התעשייה, התעשיינים, והעובדים ונעשה כל מאמץ גם בשעה המשבר הקשה הזו, לשמור על התעשייה ולקדמה. לשמור על תעשיית ההיטק, התרופות, הפלדה,הפלסטיק,  תעשיות המידטק  והלוטק, התעשיות הביטחוניות והתעשיות הקיבוציות – נשמור על תעשיית ישראל, כדי שנוכל לצעוד קדימה. זהו אינטרס עליון של מדינת ישראל, ולכן חלק נכבד בתוכנית הכלכלית, שעסקת החבילה היא חלק ממנה, ונועדה לתת לה רוח גבית, באה לסייע לתעשייה הישראלית וליצוא הישראלי.

 

הדיאלוג הזה חשוב, וגם אם אנו לא תמיד מסכימים על הכול, אנחנו קשובים מאוד וחלק מהדברים קודמו בזכותכם.

 

אנחנו, כמו כל העולם, מותקפים ע"י משבר כלכלי חסר תקדים ב- 70-80 שנים האחרונות, ואיש אינו מבין אותו עדין לאשורו, איש לא ניבא את בואו ואיש  בעולם, כולל פרופסורים לכלכלה וראשי חברות. היו כאלו שדיברו על בועת נדל"ן ומחירים גבוהים מדי בבורסה של ניו-יורק שהתרסקו, אבל איש על כדור הארץ לא ניבא מבעוד מועד שזעזוע בשוק הסאב-פריים יוביל להתרסקות, למגפה כלל עולמית, שתאיים ממש על הכלכלות הגדולות ביותר בעולם כמו ארה"ב, אירופה, סין, יפן וכו'. ומכיוון שאיש לא ניבא זאת – איש גם אינו יודע היכן אנחנו נמצאים. לכן, אנו צריכים להיות זהירים בהערכות שלנו לגבי תום המשבר.

 

המשבר מצא את ישראל, יחסית מוכנה. ולא שהמשבר לא הכה בנו, אומנם הוא מכה בנו, ולצערי עוד נסבול מהשפעותיו בחודשים ובשנה שנתיים הקרובות.

והתופעות בישראל הן כמו בעולם כולו, אך אצלנו זה חריף במיוחד כי אנו מדינה מוטת יצוא, עלייה משמעותית באבטלה מ- 6% ל- 7.7% וכנראה זה ימשיך לטפס, צמיחה שלילית ברבעון הראשון של 2009, וירידה דרמטית בהכנסות המדינה, של 70 מיליארד ₪, הגרעון העמוק ביותר בתולדות המדינה.

 

אבל צריך לראות גם את חצי הכוס המלאה. דווקא המשבר הוא המבחן האמיתי לחוסן הכלכלה. לעת עתה, אנו לא רואים תגובת שרשרת, של קריסת המבנה הכלכלי. שום בנק בישראל לא עמד ולא עומד בפני  קריסה. הבנקים בישראל יציבים ומתפקדים. כך גם מקורות חוץ בנקאיים, קרנות הפנסיה הזדעזעו, אבל לא קרסו.

וגם בתחום התעשייה לא ראינו תופעות כמו באירופה ובארה"ב, כמו תעשיות הרכב ותעשיות המטוסים שקרסו.

לא הייתה בישראל בועת נדל"ן ולכן לא הייתה קריסה.

וזוהי חצי הכוס המלאה. דווקא הימים הקשים הללו מוכיחים שהכלכלה הישראלית יציבה ובריאה. אמנם אסור להקל ראש בתופעות הקשות, אבל כדי להתבונן ולראות את העוצמות של המשק הישראלי בעת משבר.

 

פרמטר מרכזי בתוכנית הכלכלית שלנו הוא שמירה על התעשייה בכלל ועל כושר היצוא והתחרותיות בפרט. הם הקטר שיניע את הצמיחה במשק בעשורים האחרונים.

בזכות תעשיות ההייטק הפכנו למדינה מפותחת ומתקדמת מבחינה כלכלית וצריך לשמור על היתרון הזה.

וכיצד שומרים על היתרון הזה?

בל נשכח שהמשבר כולו הוא משבר מיובא – והוא מכה בנו בשני ערוצים: האחד, ירידה בביקוש ליצוא ישראלי, שהחריף עם ירידת שער הדולר והערוץ השני, ירידת ההשקעות בישראל (בהייטק ובתעשייה). המשבר שבא מבחוץ, יצר אפקט חיצוני, אבל לא השפיע על המבנה הכלכלי.

בניגוד למדינות אחרות בעולם, אנחנו לא יכולים לתמוך ביצוא ע"י הרחבת ביקושים פנימיים (בדומה למה שעשתה הממשלה הסינית, תוכנית  של אלף מיליארד דולר, במטרה שאזרחי סין יקנו מוצרים). כשהממשלה החדשה הוקמה היו הצעות של שרים שהמדינה תפצה על הירידה ביצוא, כפי שעשו בארה"ב, אבל זה לא אפשרי משום שהיצוא הישראלי הוא יצוא מתמחה מאוד וכמעט לא מייצאים מוצרי צריכה אלא, מייצאים רכיבים פנימיים, (ואת זה אני אומר לזכותו של היצוא, שבזכות הרכיבים הללו, ידוע  התחכום של התעשייה הישראלית). אנו  מייצרים צ'יפים למחשבים, תוכנות, פטנטים,  ידע, מכשור רפואי, מחשבים לחקלאות, כימיקלים, מערכות נשק, מכ"מים, רדארים, אך הציבור הישראלי לא יכול לצרוך מוצרים כאלו. הציבור הישראלי לא יכול להחליף את הירידה בביקוש להייטק.

 

 לכן התוכנית הכלכלית שלנו מתבססת על 3 רגליים:

1) ערבויות מדינה: 30 מיליארד ₪ לתמיכה באשראי, לעסקים קטנים, בינוניים וגדולים ואשראי לבנקים לגיוס עצמי משני עליון.בנוסף, כ- 6 מיליארד ₪ ערבויות מדינה ליצוא, לביטוח סיכוני סחר חוץ. עשינו זאת במטרה לאפשר לעסקים בישראל ובמיוחד לתעשיות לנשום בתקופה של ירידות בביקושים ולהקנות ליצואן הישראלי יתרון בתחרות הקשה בחו"ל. וכבר קיבלנו דיווחים שיצואנים התחילו להשתמש באותן 6 מיליארד 6 ₪ ערבויות. ואם אצטרך – לא אהסס להכפיל זאת גם ל – 12 מיליארד ₪ ולתת את התמיכה המקסימאלית לערבויות ליצוא.

2) תוספת תקציב משמעותית לתחומי מחקר ופיתוח, השקעות בתעשייה, מדען ראשי – כדי לכפות בתקופה הקשה הזו על ההשקעות מחו"ל ולעודד אתכם להמשיך בפעילות המחקר והפיתוח. להשתתף אתכם בפעילות הזו של לקיחת הסיכונים. נפגשתי עם שרת האוצר הצרפתית, שסיפרה שבסקר שהם ערכו, ישנה ירידה דרמטית של חברות בהשקעות במו"פ. כי חברות במצוקה, תחת איום, דואגות קודם כל לשוטף ומורידות את ההשקעה במו"פ. לכן החלטנו על תוספת משמעותית, כדי לשמור ואפילו לחזק את התחום הזה של מו"פ בחו"ל ולתת יתרון וחמצן.

3) נעשה ע"י בנק ישראל, ואנו מגבים את המאמץ – לשמור על שער דולר סביר, כדי לשמור על רווחיות היצוא, לדוגמא, בחודשים האחרונים קונה בנק ישראל רזרבות של דולרים.

 

כל הצעדים הללו – הרחבת האשראי בכלל והאשראי ליצוא בפרט, הרחבת מו"פ והמדען הראשי ותמיכה בשער הדולר – הן הרגליים שאמורות לשמור על כושר התחרות, על החיוניות של היצוא הישראלי. אנא, עשו כל מאמץ לא לפטר, לשמור על העובדים, לשמור על מרכזי המחקר והפיתוח, לשמור על הפעילות – אנו נשתדל לסייע.

אם תשתמשו בזה נכון, לא נהסס, כפי שאמרתי, להגדיל את ערבויות המדינה ליצוא ל- 12 מיליארד ₪.

 

אנחנו מכוונים לשני דברים בתוכנית הכלכלית:

1) בלימה – בלימת הגידול באבטלה והקטנת מצוקות של אזרחי ישראל. צעדים ריאקטיביים של בלימה.

2) הסתכלות קדימה – מה יקרה כאן עוד שנה, שנתיים, שלוש. כיצד לנצל את המשבר על כל קשייו, כדי לחזק את הכלכלה הישראלית ולשפר את כושר התחרות של היצוא הישראלי והתעשייה הישראלית בעולם. המחשבה היא לא רק ריאקטיבית/הגנתית, אלא גם פרו-אקטיבית. כיצד אנחנו יוצאים בריאים, חזקים ותחרותיים יותר מהמשבר.

 

בפתיחת דבריי אמרתי שעדין איננו מבינים את המשבר לעומקו ומדוע בועת הסאב-פריים הביאה לתגובה גרעינית כזאת. וכמו שאנו לא מבינים מה גרם למשבר, אנחנו גם לא בדיוק יודעים איך יראה העולם לאחר המשבר. ודרושה גם ביקורתיות פילוסופית. אולי המשבר יגרום לשיבוש/שינוי הסדר הכלכלי העולמי. ייתכן למשל, שאם עד כה מוקדי הצריכה נשארו במערב אירופה וארה"ב, אבל בשעה שחלק ממוקדי היצור עבר למזרח אסיה ודרום אמריקה, בגלל המשבר, נראה גם הסתה של מוקדי הצריכה העולמית לאותם מקומות, לאסיה ולדרום אמריקה. אולי כדאי שילדינו ילמדו סינית וספרדית.

אולי נגלה תחומים חדשים, תחומים של אנרגיה ירוקה, קלינטק.

 

אני מאמין שהתעשייה הישראלית עם הגמישות, המקוריות, הנועזות, וחוסר השמרנות שלה, תוכל להתגמש, לזהות את השינויים ולהתאים את עצמה אליהם.

 

אם במסגרת עסקת החבילה גם העובדים וגם המעסיקים תרמו קצת משאבים (2.5 מיליארד ₪) לטובת התוכנית הכלכלית, תאמינו לי, מה שתרמתם הוא קודש לטובת התוכנית הכלכלית ולטובת אותן תוכניות שיצמצמו את האבטלה, יחזקו את הכלכלה, את התעשייה והמסחר במדינת ישראל.

תרומתכם החשובה היא כולה כדי להתמודד עם המשבר וליצירת מנועי צמיחה לתקופה שלאחריו.

 

בחתימה על עסקת החבילה אנו יכולים להיות גאים ששילבנו כאן ידיים לטובת התמודדות כלל ארצית, כלל לאומית, כלל מגזרית עם המשבר – ואני בטוח שנצא ממנו בריאים יותר, חזקים יותר ותחרותיים יותר.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share