אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים – אופטימיות זהירה

הקשר הישיר לתעשיינים, לצד יכולות מקצועיות גבוהות, מאפשר לאגף להציע פתרונות מדויקים שמטרתם סיוע ממוקד לתעשייה". על אגף הכלכלה ועסקת החבילה, על פורום השולחן העגול ועל מצב התעשייה. ריאיון עם רובי גינל – ראש אגף כלכלה
3/06/2009

לפני כשנתיים ביקשו שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים ועופר עיני - יו"ר ההסתדרות, בהסכמת ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, להפעיל מודל של שותפות בניהול הכלכלי-חברתי במדינה, באמצעות פורום "שולחן עגול". משרד האוצר דחה את הקמת הפורום והנושא הוקפא.

לאחר פחות משנה, עם פרוץ המשבר שהכה בתעשייה ובמגזר העסקי, באוקטובר 2008, ולקראת הבחירות, יזמו שרגא ברוש ועופר עיני פגישה עם שלושת המועמדים לראשות הממשלה. לאחר שנבחר, החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לממש, בהסכם קואליציוני ליכוד-עבודה, את רעיון הקמת הפורום. וכך, לאחר כמה פגישות, בהשתתפות דרגים מקצועיים, יצאה לדרך במסגרת פורום "השולחן העגול", במאי 2009, עסקת החבילה.

על עסקת החבילה:

העסקה מורכבת משלושה נושאים עיקריים:

-          הנעה משמעותית של כל מנועי הצמיחה הקשורים במגזר העסקי. בין היתר, תוספות תקציביות לחוק עידוד השקעות הון, למדען הראשי, לעסקים קטנים, לייצוא, לתיירות ולבנייה

-          ערבויות יצוא בהיקף של 6 מיליארד ש"ח והגדלת קהל הלווים של הקרן לעסקים בינוניים; והקמת קרן לעסקים במצוקה

-          הגדלה ניכרת של רכש ציבורי בישראל, באמצעות החלת חוק חובת המכרזים על רשויות מקומיות, חברות ותאגידים ממשלתיים, וסיוע למפעלים קטנים להשתתף במכרזים האלה באמצעות פיצולם; החלת חובת שימוש בקבלני משנה; והורדת סף הכניסה למכרזים ממשלתיים.

בנוסף, במסגרת עסקת החבילה בוטלה שורת גזירות שהיו אמורות להעלות את עלויות התשומות לתעשייה בנושאים כמו: מים, ארנונה, עלויות דיווח לרשויות המס, ועוד.

על פורום השולחן העגול:

באופן מסורתי מתנהלת המדיניות הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל באמצעות תקציב המדינה וחוק ההסדרים שנקבעים באופן חד צדדי על ידי משרד האוצר. השיקולים הם קצרי טווח ומרבית הרפורמות שעוברות בחוק לא מיושמות בשטח, בשל העובדה שנקבעו ללא הידברות עם העובדים והמעסיקים. לראיה- הרפורמות במשק החשמל, המים, הנמלים ועוד. בנוסף,, מרבית החלטות הממשלה כלל לא מיושמות וחלקן אף סותרות זו את זו. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שישראל נמצאת בשורה של משברים - דוגמת משבר החינוך, משבר המים, רזרבות החשמל, הפערים החברתיים, פיזור האוכלוסין והפריפריה – ורושמת, כבר ארבע שנים ברציפות, ירידה במדדים העולמיים.

חשיבותו של פורום השולחן העגול גדולה מגיעה רחוק הרבה יותר מהתקופה הקרובה ומפרטי החבילה שהושגה. מדובר במהלך שמשמעותו שינוי תרבות הניהול בישראל, ויתרונותיו המרכזיים הם: תכנון לטווח ארוך; שותפות אמיתית של השחקנים העיקריים במשק בגיבוש המדיניות; והקמת מנגנון מעקב אחר ביצוע החלטות, ודיווח.

בהסכם הקואליציוני נקבע שפורום השולחן העגול ימשיך להתכנס, לעקוב אחר ביצוע ההחלטות, ולהתייעץ לגבי שינויים נדרשים במדיניות הכלכלית והחברתית בטווח הארוך.

על אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים:

אגף הכלכלה עוקב ברציפות ובאופן מדויק אחר מצב התעשייה. על סמך אינדיקאטורים כלכליים שונים, שבמרכזם סקר הציפיות בתעשייה, נוכחנו לדעת כבר בתחילת 2008 כי התעשייה משנה מגמה ועוברת לנסיגות. הקשר הישיר לתעשיינים, לצד יכולות מקצועיות גבוהות, מאפשר לאגף להציע פתרונות מדויקים שמטרתם, סיוע לתעשייה. כך היה בפתרונות שהוצעו בנוגע למשבר שער החליפין, למשבר מחנק האשראי ולמשבר העולמי שמתבטא בירידה חדה לתוצרת התעשייה הישראלית.

באגף פועלות שתי מחלקות: מחלקת המחקר הכלכלי, מחלקה רבת מוניטין המנוהלת בידי דפנה אבירם ניצן. המחלקה עוקבת ומנטרת את נתוני התעשייה והיא למעשה הברומטר למצב התעשייה בישראל; מחלקת כלכלת עסקים, המנוהלת בידי אורן הרמבם. מטרת המחלקה לשפר את הסביבה העסקית של התעשייה בישראל, ברמת המיקרו והמקרו.

האגף פועל בין היתר במתן ייעוץ להפחתת עלויות; בהפעלת חדר עסקאות מט"ח; בייעוץ עסקי; בייעוץ וליווי קבלת תמריצים מהמדינה; ובגיבוש פתרונות מימון למפעלי התעשייה.

באגף פועלת המכללה לניהול בתעשייה שאחראית על שורה של ימי עיון, סדנאות וקורסים ממוקדים למנהלים ולאנשי מקצוע בתעשייה, ומספר המשתתפים בפעילויות המכללה מכפיל את עצמו מדי שנה.

לצד האגף פועלות ועדות תעשיינים שקובעות למעשה את מדיניות ההתאחדות בנושאים הכלכליים: ועדת כלכלה, הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים, פורום מנהלי כספים בתעשייה, הוועדה לתכנון ובנייה, הוועדה להגבלים עסקיים. תרומתן של ועדות אלה, והשתתפות התעשיינים בפעילות הציבורית, משמעותיות מאוד לפעילות האגף וההתאחדות כולה.

האגף מיישם מדי יום את סיסמת ההתאחדות – להוות גב חזק לתעשייה. כל פנייה של תעשיין, מקטנה ועד גדולה, מטופלת מול כל הדרגים המתאימים בממשלה וברשויות השונות.

על מנהל האגף - רובי גינל:

רובי גינל – שנתיים בתפקיד ראש האגף, בעל תואר ראשון בהצטיינות יתרה בכלכלה ובמנהל עסקים, ובעל תואר שני בהצטיינות במינהל עסקים עם התמחות בשיווק מבר אילן. גינל שימש יועץ כלכלי בוועדת הכלכלה בכנסת ובמשרד ראש הממשלה. חבר בוועדת המחקר, בוועדת מכוני המחקר של המדען הראשי, בוועד המנהל של הרשות לעסקים קטנים, ובגופים ציבוריים נוספים.

מה מצבה של התעשייה, נכון לימים אלה?

גינל: "כבר ברבעון הראשון של 2008 החל המשבר להכות בתעשייה. כבר אז נכנעה התעשייה לפגיעה שנוצרה בשל התחזקותו החריפה של השקל, והחלה לרשום נסיגות בייצור, ביצוא ואף החלה, לאחר שעברה תהליכי התייעלות כואבים, לפטר עובדים. עד היום פוטרו יותר מ-13,000 עובדים בתעשייה.

"מאז פרוץ המשבר הכלכלי העולמי באופן רשמי, ברבעון השלישי של 2008, נסוג התוצר התעשייתי בכ-7%, והיצוא התעשייתי נסוג ב-17%. עם זאת, התעשייה הישראלית חזקה, גמישה ומסתגלת: היצוא התעשייתי רשם בחמש השנים האחרונות גידול ריאלי ממוצע של יותר מ-11% בכל שנה; תפוקת התעשייה צמחה בשנים אלה ביותר מ-6%. העובדה שהמשק והתעשייה מכווני יצוא מהווה אתגר אמיתי בימים שבהם הסחר העולמי מתכווץ בצורה חדה".

מה צפוי לתעשיינים ולמגזר העסקי כולו לאור עסקת החבילה שהושגה?

גינל: "בימים אלה חווה התעשייה תהליכי התאמה כואבים - קיצור שבוע עבודה, צמצום הוצאות, סגירת קווי ייצור – שמטרתם אחת: הישרדות.

"אנו מקווים שהמשבר העולמי נמצא לקראת סיומו, וב-2010 כבר נחוש כולנו בשינוי. "אני בטוח שהצעדים שעליהם הוחלט בעסקת החבילה יגדילו את הביקושים, יסייעו במחנק האשראי, ויאפשרו לתעשייה להיערך ליום שלמחרת המשבר".

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share