שרגא ברוש בוועדת הכספים של הכנסת : על הממשלה לפעול להעדפת תוצרת הארץ ולשנות בהתאם את חוק חובת המכרזים

22/04/2009

שרגא ברוש בוועדת הכספים של הכנסת

בעקבות המשבר הכלכלי: על הממשלה לפעול להעדפת תוצרת הארץ ולשנות בהתאם את חוק חובת המכרזים; מעריך – השינוי בחוק יביא לתוספת עסקאות של כ-4 מיליארד שקל לשנה, המשמעות - תוספת של כ-10,000 מועסקים במגזר העסקי.

 

על הממשלה לפעול להעדפת תוצרת הארץ ולשנות בהתאם את חוק חובת המכרזים. כך אמר היום (22/4) שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בהופיעו בפני ועדת הכספים של הכנסת.

 

ברוש מעריך, כי שינויים אלו בחוק חובת המכרזים צפויים להביא לתוספת עסקאות בשוק המקומי בהיקף הנאמד לפחות  בכ-4 מיליארד שקלים בשנה. כאשר עיקר התוספת תיגזר מהחלת חוק חובת המכרזים על פרויקטים לפיתוח התשתיות המבוססים על המגזר העסקי. משמעות הדבר, ציין ברוש,  תוספת של קרוב ל- 10,000 מועסקים במגזר העסקי מדי שנה.

 

ברוש ציין, כי המשבר הכלכלי מהווה זרז  לשנות את תקנות חוק חובת המכרזים כך שיקבע עקרון בחוק לפיו חלה חובה לרכוש טובין ועבודות מתוצרת ישראל, כאשר חובה זו לא תחול על ספקים ממדינות שלישראל יש עמן הסכם הדדיות מתאים ,או שהן חתומות על הסכם קוד הרכישות הממשלתיות,  (הסכם ה- GPA).

 

מאידך - ספקים ממדינות זרות שאינן חתומות על הסכם הדדיות עם ישראל, לא יורשו להתמודד על ביצוע מכרזים. כמו כן, בעוד שתקנות העדפת תוצרת הארץ, כפי שמופיעות כיום בחוק חובת המכרזים, חלות על טובין בלבד, מציע ברוש, להרחיב את העדפת תוצרת הארץ גם על שירותים ועבודות.

 

ברוש מציע, כי הוראות התיקון בחוק חובת המכרזים יחולו אף על התקשרויות משנה של הספק המקומי הזוכה, זאת כדי למנוע תופעת שרשור בביצוע המכרזים, מספקים של תוצרת הארץ אל ספקים של תוצרת חוץ.

 

ברוש מציין, כי אחד היתרונות הבולטים של התוספת לחוק חובת המכרזים  יתבטא במתן העדפה לתוצרת הארץ בפרוייקטים של המדינה לפיתוח תשתיותיה, בעיקר פרויקטים המבוססים על השתתפות המגזר העסקי.

 

לדבריו, קבלת התיקון לחוק תקנה עדיפות לספקים ישראליים ולמוצרים ישראליים ותגדיל את מעורבות העובדים הישראליים בפרויקטים דוגמת כביש חוצה ישראל,רכבת קלה ירושלים, רכבת קלה חיפה, רכבת קלה תל-אביב, צינור הגז הטבעי, כל מתקני ההתפלה, עיר הבה"דים שבנגב ועוד – פרוייקטים בהם לא מוקנות כיום עדיפות לטובין או עבודה מתוצרת ישראל.

 

יצויין, כי הצעתו של ברוש מקבילה, למעשה, להוראות הקיימות בארה"ב להגנה על התוצרת המקומית.

 

עוד אמר, ברוש בוועדת הכספים של הכנסת שדנה בהשלכות המשבר הכלכלי על מצב התעסוקה, כי אנו חושבים ולא מהיום שניתן למזער את השפעת המיתון. אנו סובלים מאוד משחיקת כושר התחרות ומהירידה ברווחיות – מה שמופיע על המשק כולו.

 

אנו חושבים וחשבנו גם ב-2008 שהממשלה צריכה לנקוט במספר מהלכים ואני מקווה שהממשלה החדשה תתחיל לפעול ותיישם זאת.

 

בין הצעדים שעל הממשלה לעשות : 

  • קרנות אמיתיות בכל הבנקים, כאשר הממשלה תיתן 1 מיליארד שקל והבנקים ימנפו את קרנות המימון ל-5 מיליארד שקל.
  • ערבויות מדינה לביטוחי סחר חוץ – דבר שיכול לתת תנופה אדירה ליצוא ולהחזיר את הרמה של היצוא לזו של השנה שעברה.
  • הגדלת הרכישות מהשוק המקומי – כאשר הממשלה הינה הקונה הגדול ביותר בשוק המקומי בהיקף רכישות של 40 מיליארד שקל בשנה, והכוונה היא לתת למפעלים המצויים בפריפריה עדיפות של 15% במכרזים כהוראת שעה ל-2009 ול-2010.  זאת בנוסף לתיקון חוק חובת המכרזים כפי שפורט לעיל.
  • הנהגת מס הכנסה שלילי בכל רחבי הארץ.
  • חוק עידוד השקעות הון, ישנן בקשות של 100 מפעלים המבקשים להשקיע בהיקף של 4 מיליארד שקל – דבר שיביא למתן תעסוקה של 5,000 עובדים באופן ישיר ועוד 5,000 באופן עקיף.
  • להוציא מיד לדרך 5 – 6 פרוייקטים בתחום התשתיות, אפילו בהיקף של 5 מיליארד שקל, מה שחשוב זה הביצוע המהיר.
  • השקעה בשיווק תיירות – דבר שיביא לעוד מיליון תיירים בשנה.
  • חופשה ללא תשלום, להוציא את תוכנית החל"ת לפועל, שמשמעותה – שהמדינה תשלם באמצעות הביטוח הלאומי את ימי החופשה והמעסיקים ישלמו את התשלומים הסוציאליים.

ברוש  סיים ואמר, כי הדבר החשוב ביותר הינו המיידיות בביצוע "אנו המדינה היחידה בעולם שמאז פרוץ המשבר עוד לא הושקע שקל ולא קרה מאומה".

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share