שרגא ברוש – נשיא התאחדות התעשיינים באסיפה השנתית

22/01/2009

ידידי התעשיינים

לפני שנה בדיוק עמדתי כאן לפניכם כשבאולם ישבו שר האוצר וראש הממשלה והזהרתי את שר האוצר מפני העתיד לבוא, אמרתי כי על המדינה להיערך לאיומים, אותם אנו מזהים הן מצד השווקים העולמיים והן כתוצאה מהיחלשות במטבעות אל מול השקל, שהפך להיות המטבע החזק בעולם. הוספתי ואמרתי כי ללא היערכות שכזאת אנו צפויים ל"אסון לאומי".
שר האוצר התייחס בקלות ראש להזהרותיי והודיע בחגיגיות ובאדישות ובשאננות כדרכו כי "אין בכוונתו לעשות כלום"!!! ואני חייב להודות, שאכן הוא עומד בדיבורו, הוא לא עשה כלום!!!

במשך השנה כולה הוא נקט במדיניות של "שב ואל תעשה", וטען שהוא אינו מוכן להיכנע "לאינטרסנטים" ואילו רק טובת המשק מול עיניו – ובכן אנחנו כולנו, כולל כל ראשי המשק וראשי ההסתדרות "אינטרסנטיים". התוצאה של חוסר הדאגה היא שבשנה שעברה אבדו למשק 35,000 מקומות עבודה. השנה יאבדו לו עוד 65,000 מקומות עבודה.

70% מהתעשיינים מדווחים על ירידה בתפוקה, 60%  מדווחים על ירידה במכירות, 70% מהעסקים מדווחים על קשיים בשמירת קווי האשראי הקיימים, 50% מדווחים על דרישה לחזק בטחונות, 46% מהתעשיינים מדווחים על פיטורי עובדים .

אלו נתונים שלא נרשמו כמותם בסקר הציפיות מאז השקתו  לפני כ-30 שנה.
ושר  האוצר טוען שהוא למרות זאת דואג למשק , לא היה לו אומץ לבוא לכאן היום אבל הוא יהיה בערב פתיחת שנת גיוס הכספים של ה"בונדס". במקום ששר האוצר יבוא למעסיקים, שמפרי עמלם מילאו את קופת המדינה מגביית מיסים, אלו המייצרים 100 מיליארד $ ומתוכם 40 מיליארד $ יצוא לכל העולם, אלו שמעסיקים כ- 400,000 אלף עובדים באופן ישיר, החליט שר האוצר  לחזר אחרי קוני אגרות הבונדס, כי בינינו לבין עצמנו איזו ברירה נשארה לו?  אם הוא לא השכיל להקטין את ממדי המשבר, שהתחיל כבר בתחילת 2008 וסרב לראות את האורות והאדומים שהדלקנו, הדרך היחידה שנותרה לו בכדי לנסות ולדאוג לקופת המדינה היא לחזר אחר קוני אגרות הבונדס בחו"ל.

בשנים האחרונות לא היו צריכים שרי האוצר לחזר אחרי קוני אגרות הבונדס. להיפך, היו שחשבו חשיבה נכונה כיצד מקטינים את החוב.  

סיכום את תקופתו של שר האוצר, לדעתי, מוגדרת ככישלון, מהקשים ביותר של שרי האוצר.

גבירתי, מ"מ ראש הממשלה,

אנחנו מוטרדים מאד. הכלכלה העולמית קורסת , הירידות במכירות שאנחנו כבר מרגישים הם בסדר גודל של 20%-30% . אם נמשיך ונשב בחיבוק ידיים, והאוצר ימשיך בסירובו  להקשיב למעסיקים , להסתדרות , למשרד רה"מ, לבנק ישראל, יהיה מאוחר מדי. אני מבקש ממך, למרות שנותרו לממשלה הזו רק שבועות  מעטים, להפעיל את השפעתך על שר האוצר. חייבים לשבת יחד, לייצר כלים חדשים, לחשוב מחוץ לקופסא, להגיע למעין עסקת חבילה ויחד לנסות לחלץ את המשק מהמשבר.

באוצר לא מבינים שהצעדים המינוריים שנקטו בהם בשבועות האחרונים, הם מעטים, מגומגמים , לא בהיקפים הנדרשים, ועד היום אינם זמינים עדיין לבעלי העסקים. מי שהולך היום לבנקים לבקש להשתמש באותן קרנות, שעל הקמתן הכריז משרד האוצר סוף סוף לפני כשלושה שבועות, יקבל תשובה ש"עדיין לא ניתן אפילו להגיש טפסים" , ואני לא מדבר על ללוות כסף.
הצעתי בחודש אוקטובר ואני חוזר גם היום על הצעתי. האוצר צריך היה להפקיד מיליארד ₪, הבנקים ימנפו אותם ל-5 מיליארד ₪ ובכל המערכת הבנקאית וכל אחד מבעלי העסקים הקטנים ובינוניים עד 100 מיליון מחזור שנתי, יוכל ללוות בגובה 16% מהמחזור השנתי, הלוואות בערבות המדינה  ובערבות אישית. מה הסיכון שהמדינה לוקחת ? לדעתי, קרוב ל-אפס, אבל במקרה הגרוע מיליארד שקל. היום זה כבר לא מספיק ואני קורא מכאן לאוצר ולשר האוצר להפקיד 2 מיליארד ₪ שימונפו ל- 10 מיליארד  ₪. לשחרר את החמצן לעסקים, זה יצור מסר של  אופטימיות לכולם.

כבר היום 586 מהחברות מדווחות על היקף אשראי נוסף הנדרש לתקופה שבין חודש לחודשיים מחזור.

מרביתן כ- 686 מדווחות על קושי בשמירת המסגרות הקיימות. 706 מהחברות דיווחו על קושי בקבלת אשראי חדש.

אסור לנו לחכות. כשנבדוק את העלות מול התועלת, אין לי ספק שהקמת קרנות שכאלו במיידית , הם צו השעה והן הפתרון האמיתי ועלותן אפס.

אך קרנות לבד לא יספיקו. הממשלה תצטרך להגדיל את הביקושים במשק, השקעה בתשתיות , זהו מנוע הצמיחה המוביל. אי אפשר להסתפק בהודעה לעיתונות על פרויקטים בהיקף של עשרות מיליארדים. חייבים להקים גוף עם סמכויות שיכלול מעקב וביצוע בראשות שר ובהשתתפות המנכ"לים הרלוונטיים. יש להכניס לחוק את רשימת הפרויקטים עם לו"ז לביצוע.
ההתאחדות פעלה באופן בלתי מתפשר בשנה האחרונה על מנת להזיז את מקבלי ההחלטות ממדיניות "אין בכוונתי לעשות כלום", אותה מייצג שר האוצר, ומפחיד אותי לחשוב איזו מדיניות היתה מתגבשת ללא התערבותנו בהחלטות על הפיצויים בשדרות לפני כשנה, והשבוע בהחזר הפיצויים לעסקים בזמן הלחימה  בדרום, בהקמת הקרנות,  אמנם אלו לא יצאו לפועל כפי שרצינו ואנחנו עדיין סבורים שיש לעשות את זה אחרת, אבל לפחות זזו קדימה.

בנינו מערכת יחסי עבודה ואמון הדדי יוצאי דופן עם ההסתדרות. הצענו, ואנחנו עדיין מציעים לממשלה לבוא ולהשתתף יחד איתנו ועם ההסתדרות בפלטפורמה הזו שנבנתה במשך השנים האחרונות. קידמנו את המהלך להקמת שולחן עגול שהיה מרגיע את המשק ועוזר לבנות תכנית כלכלית מסודרת , מתוקצבת ומקיפה במקום שורה של החלטות שנויות במחלוקת כפי שנתקבלו בתקופה האחרונה אך גם זאת טורפד ע"י שר האוצר ופקידיו.

ידידי, כלכלת העולם נמצאת בצומת דרכים היסטורית. גם כלכלת ישראל עוברת שינוי משמעותי. גורלם של העסקים בישראל על עובדיהם מצוי באיכות ההחלטות  שתקבל  ממשלת ישראל. אצלנו השלטון עומד להתחלף. אני מקווה שהשינויים יביאו למערך קבלת החלטות פתוח ושיתוף מלא עם המיגזר העסקי והעובדים.

אנחנו התעשיינים נצטרך להתגבר. התעשייה ככלל היא תעשייה יציבה וחזקה, יעילה ומתחדשת . מפעלים ולקוחות רבים בעולם גילו את היתרונות של התעשייה הישראלית. נצטרך להשקיע יותר בשיווק, להידפק יותר על הדלתות ולשאוף שלא לאבד נתחי  שוק משמעותיים בשנה הקרובה, כי צריך לזכור שמשבר הוא גם הזדמנות,  ואם נשכיל למצוא את ההזדמנות שבתקופה ולפתח את הכלים הנדרשים, נצא ממנה מחוזקים לתקופה טובה יותר שללא ספק תבוא לאחריה.

התאחדות התעשיינים תפעיל את כל הכלים שברשותה ותשתמש בכל המשאבים האפשריים על מנת לעזור וליצור את הסביבה העסקית הטובה ביותר שניתן לייצר . ההתאחדות לא תניח לאף פקיד, רגולטור או שר בשלטון הבא לשקוע בשאננות , בחוסר מעש או לקבל החלטות בניגוד לטובת התעשייה .

אני מתחייב כי אעשה ככל שביכולתי בכדי שהמדיניות של ה"לא נעשה כלום" תהיה מאחורינו ולא תהיה המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל בשנים הבאות.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share