מחלוקת בממשלה: האם יבוטלו היטלי הסחר?

20/06/2012

 

לאחרונה התגלעה מחלוקת בין משרד האוצר למשרד התמ"ת בנוגע לסמכויות שר האוצר לבטל את החלטת שר התמ"ת בנוגע להיטלי סחר. יש לציין כי על אף שהמחלוקת עלתה בעקבות מקרה פרטני העוסק בהיטל הגנה, הרי שלהחלטה בעניין יש השלכות על כלל אמצעי ההגנה המצויים בחוק היטלי סחר, ולא רק בהקשר של היטל הגנה.

 

ביום ה-7 לפברואר, 2012, הביע שר האוצר את עמדתו, לפיה אי אישורו את החלטת שר התמ"ת בנוגע להיטל הגנה על צמר סלעים עולה בקנה אחד עם המדיניות המקרו-כלכלית של הממשלה. התאחדות התעשיינים סבורה כי עמדה זו מרחיבה יתר על המידה את הגדרות סמכות שר האוצר לאישור היטלים, כפי שנקבעה בחוק, והיא מוטעית מיסודה. עמדתו העקבית של משרד האוצר בשנים האחרונות, הגוררת את ביטול החלטות שר התמ"ת בנוגע להיטלי סחר, מצביעה למעשה על מדיניות שר האוצר לביטול בפועל של חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, ומייתרת את עבודת הדרגים המקצועיים העוסקים במדיניות הסחר.

 

טענת האוצר, כי הטלת היטל כזה או אחר יפגעו ביחסי הסחר של ישראל, זאת אף שהיטלים אלה נבדקו כלכלית ומקצועית על ידי  המוסמכים לכך במשרד התמ"ת,  משוללת יסוד אף היא. הטלת ההיטלים מגובה כאמור בהסכמים רב לאומיים במסגרת ארגון הסחר העולמי ויש הסכמה בקרב חברות הארגון כי הכלים המעוגנים בהסכמים הנוגעים להיטלי סחר הם משלימים לפתיחות הולכת וגוברת לסחר בינלאומי.

בסקירתו האחרונה על מדיניות הסחר של ישראל, ארגון הסחר העולמי טוען כי החוק הישראלי תואם את ההסכמים הרב צדדיים של הארגון:

 

"In June 2005, the Knesset passed a bill to amend the Law, to bring it into conformity with the WTO Agreements on Anti-Dumping, and on Subsidies and Countervailing Measures.  The amendment inserts specific provisions (taken directly from the WTO Agreements) concerning a wide range of subjects including:  domestic support for the initiation of the investigation, deadlines for the completion of the investigation, and parameters for establishing injury to the domestic market.  It also addresses administrative issues during the handling of investigations, such as the addition of more members to the Minister's advisory committee in order to handle more than one case at a time".

 

 

גם בנושא היטלי הגנה תואם החוק את ההוראות לעניין נקיטת אמצעי-הגנה כנגד גידול ביבוא הגורם או עלול לגרום נזק חמור במיוחד לענף יצרני מקומי שנקבעו בהסכם אמצעי ההגנה Agreement on Safeguards)  ), הכלול במערכת ההסכמים של ארגון הסחר העולמי. הבסיס להסכם זה הוא סעיף XIX להסכם הגאטט (GATT) משנת1947 , שעניינו אמצעי חירום על טובין. ההסכם בדבר אמצעי-הגנה קובע כי מדינה רשאית להטיל אמצעי-הגנה לאחר שנערכה חקירה בידי רשות מוסמכת של אותה מדינה ובהתאם להוראות קבועות מראש אשר התפרסמו ברבים. ההסכם בדבר אמצעי-הגנה קובע כי טרם נקיטת אמצעי-הגנה יש חובה לבצע הליך של בירור שמטרתו לקבוע האם היה גידול ביבוא, מהו היקפו, האם הגידול ביבוא גורם או עלול לגרום נזק חמור במיוחד לענף היצרני המקומי והאם יש קשר סיבתי בין הגידול ביבוא לבין הנזק האמור.

 

בנוסף, ראוי להזכיר כי היטלי הסחר הם אמצעי בו משתמשות רוב-רובן של המדינות החברות בארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD), ובהן ארה"ב, חברות האיחוד-האירופי, אוסטרליה, קנדה ואחרות.

 

בהקשר זה יש לציין כי חשיבות היטלי הסחר ככלי משלים לסחר חופשי רלוונטית ביותר לישראל שהיא מהמדינות הפתוחות ביותר לסחר בינלאומי. שיעור המכס על המוצרים המיובאים לישראל בפועל הוא 1.14% בלבד. על פי נתוני רשות המיסים שיעור המכס הממוצע בשנים האחרונות עומד על כ 1% ואף יש שנים שבהן שיעור המכס הגיע ל 0.8% בממוצע. כמו כן ישראל חתומה על הסכמי סחר-חופשי עם מדינות האיחוד-האירופי, ארה"ב, ומדינות נוספות רבות.

 

 

על כן, אנו מסכימים עם עמדת משרד התמ"ת כי בשונה ממס, היטל או אגרה המוטלים, בין היתר, משיקולים פיסקאליים, היטל היצף מוטל כדי לשַפּוֹת על נזק שנגרם, ולא כדי ליצור הכנסה לאוצר המדינה; על כן לא ראוי ששר האוצר יהפוך את החלטות שר התמ"ת ללא הצגת  שיקולים מקרו כלכליים כבדי משקל.

 

לתפישתנו, המגובה בניסיון וידע בינלאומי בתחום זה, להיטלי סחר תפקיד חשוב בשמירה על תעשייה יעילה ותחרות אמיתית:

"היטל היצף הוא אמצעי להגנה מפני תחרות לא הוגנת ויש לו השפעה חיובית על קיום סחר יעיל ושמירה על תעשייה מקומית יעילה היכולה להתחרות ביבוא הוגן. היטל היצף לא רק מונע את הנזק מיבוא בהיצף במקרה המסוים, אלא יש בו גם כדי להרתיע יבוא בהיצף גם בענפי תעשיה אחרים, ובכך הוא משרת גם אינטרס כלל משקי.[1]"

 

חשוב לזכור כי הגנה זמנית נגד כשלי-שוק מבטיחה תחרות אמיתית, ועוזרת לשמירה על מחיר תחרותי עבור הצרכנים בטווח הארוך. אין ספק כי האשליה של מחיר נמוך בטווח הקצר שמטרתה חיסול ענף יצרני מקומי עלולה לגרום להיווצרות כוח שוק דומיננטי של יבואן אשר יפגע ברמת המחירים בטווח הבינוני והארוך.

 

לדעתנו, יש להמשיך ולשמור על סמכות שר התמ"ת  לשימוש בהיטלי הסחר, כנהוג בעולם, בעיקר על רקע מגמות ההגנה הננקטות במדינות רבות הסוחרות עימנו ואשר נועדו לשמר ואולי אף לשפר את מצב התעסוקה המקומית.

פגיעה בשימוש בחוק היטלי סחר תגרום לכך שישראל תאבד כלי חשוב במדיניות הסחר, וכלי להרתעה מפני סחר לא הוגן.

 

 



[1] המלצות ומסקנות הוועדה המייעצת, היטל היצף על יבוא לוחות מעובדים מצופים מסין העממית, 2009

הדפסשלח לחבר
עזרה וכלים

התאחדות לשירות העסק שלך

עושים עסקים באינטרנט
הפניות והזדמנויות עסקיות באינטרנט
הסכם עם מאגר העסקים הארצי
IB2B   
מאגר העסקים הארצי המציע
הזדמנויות עסקיות בארץ ובחו"ל.

במאגר יותר מ- 32,000 חברות
ועסקים המקיימים בו פעילות ערה.ועוד..

לפרטים נוספים

 

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share