היטלי סחר - עקרונות

29/03/2012

 

ההסכם הכללי לסחר ומסים- הסכם גאט"ט והסכמי הסחר בין מדינות נועדו לקדם את הסחר הבינלאומי החופשי ולהסיר את המחסומים על דרכי הסחר. אולם בצד ההכרה בחשיבות הסחר  החופשי קיימת הסכמה רחבה כי על הסחר החופשי להיות הוגן. על  יסוד הכרה זו הסכימו המדינות המאוגדות בארגון הסחר העולמי (ה-WTO) לנקוט באמצעים נגד היצף ונגד מחיר נתמך (Countervailing Measures).


האמצעים נגד היצף ומחיר נתמך מעוגנים בחוק היטלי סחר התשנ"א- 1991, אשר החליף את החוק למניעת היצף  התשל"ז- 1978.


החקיקה הישראלית נסמכת, ברוב הוראותיה, על העקרונות המקובלים לגבי נושאים אלו בהסכמי הסחר הבינלאומיים ודומה לחקיקות הלאומיות של מרבית שותפי הסחר של ישראל  וכן של המרכזיות שבהן - האיחוד האירופי וארה"ב.


הסכם גאט"ט, שנחתם ב- 1947 ואליו הצטרפה ישראל בשנת 1962, קבע לראשונה את המסגרת לטיפול בהיצף ובמחיר נתמך. עם חלוף השנים, ובמסגרת סיבובי המשא ומתן שהתקיימו בגאט"ט, גובשו העקרונות ונקבעו כללי הפעולה  להפעלתם.

 

הסכם ההיצף - עקרונות ומסגרת לחקיקה במדינות שהצטרפו להסכם

ההתפתחות בהסדרי ההיצף והמחיר הנתמך ועיגונם במסגרת הסכמי סחר בינלאומיים, מולטילטרליים ובילטרליים, צועדת  יד ביד עם מגמת הליברליזציה בסחר חוץ.

הפחתת מכסים, הסרת הגבלות כמותיות וביטול מגבלות לא מכסיות אחרות הגבירה את החשיפה ליבוא  מתחרה. ההגנות על הייצור המקומי הצטמצמו בעיקרן לתחום הסחר ההוגן. הקהילה הבינלאומית אימצה את העיקרון כי גרימת נזק לייצור  מקומי על ידי ייבוא במחירי היצף או במחיר נתמך אינה הוגנת ומאפשרת נקיטת אמצעים למניעת הנזק.


משהתברר כי אמצעים נגד היצף מופעלים על ידי מדינות שונות באורח שלא תמיד תואם את עקרון הסחר החופשי, נקבעה בהסכמי ה- 
WTO מערכת כללים מפורטת ליישום העקרונות ונוצרו מסגרות משפטיות ונוהליות לביצוע.


הסכמי ה- WTO הם תוצאת פשרה בין אינטרסים כלכליים מנוגדים של מדינת הייבוא, מדינת הייצוא, היבואנים, היצואנים, היצרנים המקומיים והיצרנים הזרים. ההסכמים מכבידים על הגשת תלונות לעומת המצב שלפני ההסכמים ודורשים הקמתה של מערכת מנהלית, כלכלית ומשפטית מורכבת הקובעת  מגבלת זמן  לטיפול בתלונות.

 

יבוא בהיצף והיטל היצף

טובין נחשבים כמיובאים במחירי היצף כאשר מחיר הייצוא שלהם לישראל נמוך מהמחיר בו הם נמכרים במדינת הייצור, ברמת מסחר דומה. המכירה במחירי היצף, כשלעצמה, אינה אסורה ומכל מקום אין ביבוא זה כל היבט פלילי. אם נגרם או עלול להיגרם נזק כתוצאה מן היבוא בהיצף, רואים בכך פגיעה בכללי הסחר ההוגן המאפשרת למדינה הנפגעת לנקוט באמצעים בדרך של הטלת  היטל על היבוא.


ניתן להטיל היטל היצף על היבוא אם נתקיימו במצטבר שני  תנאים:

1.      הוכח כי היבוא הגיע במחירי היצף.

2.      הוכח כי היבוא בהיצף גרם נזק ממשי, או מאיים לגרום  נזק ממשי לתעשייה המקומית.

 

ניתן להטיל את ההיטל לתקופה מוגבלת אך ניתן לחזור ולהטילו  לאחר בחינה מחדש.

בהסכם ההיצף קיימות הוראות, לעיתים מורכבות, בדבר דרך חישוב שיעור ההיצף, מידת הנזק וקביעת הקשר הסיבתי ביניהם. על מנת למנוע נקיטת צעדים שרירותיים על ידי המדינות נקבעו  גם נהלים מפורטים בדבר דרך בירור תלונות על יבוא בהיצף.

יצרנית מקומית רשאית להגיש תלונה ובלבד שנתונה לה תמיכה של מרבית הענף התעשייתי אליו היא שייכת. התלונה חייבת להיות מבוססת, עליה להכיל ראיות לקיומם, לכאורה, של התנאים אשר יצדיקו הטלת היטל. נקבעו כללים לעניין פרסום התלונה ברבים, הפצת חומר התלונה והחקירה, שמיעת הצדדים המעורבים, מתן האפשרות להתגונן וזכות לבקרה שיפוטית על החלטות המערכת המנהלית.
 

קיימות הוראות ביחס לטפול בראיות וניהול החקירה. לעקרונות הבדיקה של הנזק הממשי INJURY) MATERIAL) הוקדש מקום  נכבד בהסכמים. בהסכם נקבעו לוחות זמנים - על הטפול בתלונה להסתיים תוך שנה ורק במקרים מיוחדים שנה וחצי. ערובה זמנית ניתן להטיל רק 60 יום לאחר הגשת התלונה לתקופה שלא תעלה על תשעה חדשים. קיימות הוראות מחייבות ביחס להטלה  רטרואקטיבית של היטל היצף.

 

מחיר נתמך והיטל משווה

הסכם הסובסידיות וההיטלים המשווים של ה- WTO קובע סובסידיה מהי, ומבחין בין סובסידיה אסורה,
וסובסידיה מותרת שאינה בת תביעה. נושאים אלו לא היו בהסכמים בינלאומיים קודמים ונוסחו לראשונה בסיבוב אורוגואי.

החלק בהסכם הדן בהיטלים משווים דומה במידה רבה להסכם בעניין היטלי היצף ורבות מהוראותיהם זהות. כך ניתן לציין את ההוראות ביחס לנזק, ראיות, מעמד התעשייה הוראות מיוחדות לגבי חישוב הסובסידיה, הצורך לקיים המקומית, קבלת החלטות, וכיו"ב. עם זאת, קיימות בהסכם המסבסדת, הצורך לנהוג בריסון כלפי תלונות על סבסוד ייצוא חקלאי (לרבות התייעצויות מוקדמות עם המדינה  מוצרים מעובדים) וכו'.

על פי ההסכם ניתן להטיל היטל משווה על יבוא טובין מסובסדים אם התמיכה היא אכן סובסידיה  כהגדרתה בהסכם והיא אינה מוגדרת כסובסידיה מותרת. בין הסובסידיות המותרות ניתן למנות תמיכות למחקר ופיתוח, תמיכות לאזורי מצוקה ותמיכות בתחום איכות הסביבה, הכל בכפוף לתנאים  ולמגבלות הקבועות שם.


ניתן להטיל היטל משווה גם על מוצרים חקלאיים, מעובדים ולא מעובדים, שבגדר ההסכם החקלאי של ה- WTO והנהנים מסובסידיית ייצוא, אף אם הסובסידיות מותרות על פי ההסכם. יחד עם זאת קובע ההסכם כי בהטלת היטל משווה על המדינה המטילה לנהוג בריסון  עדיין נותר לראות  כיצד יתפרש מושג זה.

 

היישום בארץ - המצוי

החוק

החוק המסדיר הטלת היטל היצף והיטל משווה הוא חוק היטלי סחר, התשנ"א -1991, אשר נכנס לתוקף ב- 1.1.1991. החוק ביטל  את החוק למניעת היצף שנחקק ב-1977.

תיקון החוק מ- 1977 נבע מהצורך להתאים את הוראותיו המהותיות לגאט"ט (ההסכם הכללי לסחר ומסים), במיוחד עם חתימת הסכמי הסחר החופשי עם הקהילייה ועם ארה"ב והצטרפות ישראל לקוד הסובסידיות. תוכנית הליברליזציה בייבוא והחשיפה האיצו את קבלת חוק היטלי סחר, בשנת  1991.

 

היישום המנהלי

ההסכמים הבינלאומיים אינם קובעים את מסגרות הביצוע, הארגוניות והמשפטיות, ליישומם וכל מדינה חופשית לקבוע את המסגרות לעצמה. חוק היטלי סחר, כמו גם החוק שקדם לו,  נקבע בתחום סמכותו של שר התעשייה והמסחר.

החוק קובע כי השר ימנה "ממונה". החוק מקנה לממונה סמכויות ביצוע, חקירה והחלטה וקובע מועדים מוגדרים לביצוע פעולות  וקבלת החלטות.

החוק קובע כי תמונה "וועדה מייעצת" שהיו"ר שלה יהיה משפטן וחבריה יהיו בעלי ידע ומומחיות בכלכלה וסחר חוץ. תפקיד הוועדה לעיין בממצאי הבדיקה של הממונה, לשמוע את הצדדים  להליך ולהמליץ בפני השר אם להטיל היטל אם לאו.

ליו"ר הוועדה ניתנו סמכויות מעין שיפוטיות להכריע בהשגות  על החלטות הממונה, בעניין אמצעי ביניים.

 

התאמת החוק להסכמי ה  WTO

ישראל אישררה את ההסכמים והצטרפה לארגון ה- WTO (אשר החליף את גאט"ט), בכך קיבלה על עצמה גם את ההסכמים בנושאי היצף ומחיר נתמך וגם את החובה להתאים את החקיקה  הפנימית להסכמים אלה.

 

הדפסשלח לחבר
עזרה וכלים

התאחדות לשירות העסק שלך

עושים עסקים באינטרנט
הפניות והזדמנויות עסקיות באינטרנט
הסכם עם מאגר העסקים הארצי
IB2B   
מאגר העסקים הארצי המציע
הזדמנויות עסקיות בארץ ובחו"ל.

במאגר יותר מ- 32,000 חברות
ועסקים המקיימים בו פעילות ערה.ועוד..

לפרטים נוספים

 

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share