הסכם הרכש הממשלתי החדש - ה- GPA

25/12/2011

הסכם הרכש הממשלתי החדש -  ה- GPA

תקציר:

 

ב- 15.12.11 הסתיים מו"מ לשדרוג והרחבת תחולת הסכם הרכש הממשלתי -  ה-.GPA

 

     א.   ההסכם החדש מעניק ליצואנים הישראליים גישה מורחבת לשווקים במדינות ה- GPA, באמצעות הוספה לתחולת ההסכם של כ- 200 משרדים וישויות חדשות אחרות, במדינות השותפות להסכם.

      ב.   במסגרת המו"מ על אופן ביטול רכש הגומלין, סוכם כי ביטול רכש הגומלין יתפרס על פני 15 שנים, החל מכניסת ההסכם המתוקן לתוקף. שיעור רכש הגומלין ימשיך לעמוד על 20% וירד ל- 18% לאחר 8 שנים, ול- 0% בתום 15 שנים.

      ג.  רשימת גופי הרכש הישראלים אשר מכוסים תחת ה- GPA ומפעילים דרישה לרכש גומלין תצומצם בשתי פעימות (לאחר 5 שנים ולאחר 10 שנים), כאשר גופם מסוימים ישמרו על הזכות לדרוש רכש גומלין לתקופה הארוכה ביותר (15 שנים)

         ד.  טקסט ההסכם עודכן כך שהליכי המכרזים יהיו שקופים יותר ויכילו שינויים בפרקטיקה של רכש ממשלתי בשנים האחרונות, ובעיקר השימוש באמצעים אלקטרוניים.

 

לדעתנו, בהתחשב בלחצים שהופעלו על ישראל במהלך המשא ומתן מצד ארה"ב, האיחוד האירופי ושוויץ מדובר בתוצאה טובה עבור התעשייה הישראלית. התוצאה הסופית מאזנת בין האינטרסים של היצואנים לאינטרסים של יצרנים הממוקדים בשוק המקומי, ושומרת, כאמור, על הפריווילגיה של רכש הגומלין לתקופה סבירה.

 

הסכם ה – GPA

 

מדינת ישראל חתומה מאז שנת 1996 על הסכם רכש ממשלתי (ה- GPA) בארגון הסחר העולמי. ההסכם מסדיר פרוצדורות של מכרזי הרשויות הממשלתיות וכן אי אפלייה של ספקים זרים בהסכמים אלו, בקרב המדינות החתומות עליו (41 מדינות כולל 27 מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, שוויץ, יפן, קוריאה, טיוואן, נורבגיה, סינגפור ועוד).

ב- 15.12.11 הסתיים מו"מ לשדרוג והרחבת תחולת ההסכם, אשר התנהל מזה כעשור. בעוד כשלושה חודשים צפוי להתחיל הליך אשרור ההסכם במדינות החברות, ובטווח זמן של כשנה ההסכם צפוי להיכנס לתוקף.

ההסכם החדש מרחיב את אפשרויות הגישה לשווקי רכש ציבורי לחו"ל, עבור הייצוא הישראלי, במאות מיליוני $ לשנה, באמצעות הרחבת תחולת ההסכם לגופים חדשים, הורדת ספים וצמצום חריגים להסכם.

תרומת הסכם ה- GPA לישראל 

§       ה- GPA מעניק גישה לשווקים במונחי הזדמנויות ליצוא. הנתח המצטבר של מחויבות הגישה לשווקים תחת ה- GPA (כלומר, רכש ציבורי מעל הספים שבהסכם) מוערך בכ- 1.6 טריליון $ לשנת 2008 – כ- 2.64% מהתמ"ג העולמי. ה- WTO מעריך כי ההסכם החדש יוסיף לשוק הרכש הממשלתי הנגיש לחברי ההסכם בין 80 ל- 100 מיליארד דולר לשנה. ככלכלה התלויה ביצוא לצורך יצירת רווחה וצמיחה, יש לישראל יכולת לנצל את הפוטנציאל הענק הטמון במכרזים אלו. נציין שהחברות הישראליות יכולות להתמודד בשווקי רכש ציבורי זרים גם כקבלני משנה, ובכך להשתלב במכרזים גדולים יחסית.

§    החברות בהסכם ה- GPA וחובת אי האפליה הנגזרת ממנו, מעניקה ליצואנים ישראלים הגנה מפני אמצעים פרוטקציוניסטיים, חקיקות מסוג "קנה תוצרת מקומית" וכד' בשווקים של המדינות החברות בהסכם. בעתות משבר כלכלי מהסוג שחווינו בשנים האחרונות וממשיכים לחוות גם היום, הדבר חשוב כפליים, שכן ניכרת מגמה של התחזקות הפרוטקציוניזם.

§    קיימים תימוכין רבים למגמה הברורה של עליה ברכש הציבורי בעולם, במונחים מוחלטים. על פי הדיווחים הסטטיסטיים של ארה"ב וא"א לועדת ה- GPA, הרכש הציבורי (מעל הספים) עלה בכ- 300% במהלך 10 השנים שקדמו לשנת 2007. כמו כן, ההסכם נמצא במגמת התרחבות, וישראל, לצד המדינות האחרות ב- GPA, מנהלת מו"מ עם סין בנוגע לתנאי הצטרפותה להסכם. ה- WTO מעריך שהזדמנויות הייצוא הנוספות שצפויות כתוצאה מהצטרפות של סין לבדה עומדות בטווח שבין 113 ל- 289 מיליארד $ לשנה. מדינות רבות נוספות מתעניינות בהסכם, כדוגמת הודו.

 

§         בנוסף, ה- GPA מבסס משמעת של רכש ציבורי אשר מביאה לאופטימיזציה של הרכש ומחייב הממשלה במשמעת "מכרזית", מגביר יעילות, נותן וודאות משפטית ומגביר תחרות – ובכך, על פי הערכות שונות, מניב חסכון לממשלות ואזרחים פי 4 מאשר העלויות הכרוכות במנגנון זה. הדבר משפיע חיובית על האקלים העסקי ומסייע במיתוג ישראל כמדינה מתקדמת.

 

הסכם ה- GPA החדש

 

הרחבת תחולת ההסכם (כיסוי)

 

רשימת הגופים המכוסים בכל מדינה החברה ב- GPA הינה ארוכה ולפיכך אינה מובאת במסמך זה.

ההסכם החדש מעניק ליצואנים הישראליים גישה מורחבת לשווקים במדינות ה- GPA, באמצעות:

 

         ה.    הוספה לתחולת ההסכם של כ- 200 משרדים וישויות חדשות אחרות.

         ו.   הרחבה בתחולת המוצרים והשירותים בכל המדינות החברות (לכ- 50 סוגי שירותים), כולל כיסוי חדש של שירותי תקשורת בשמונה מדינות .

          ז.          לראשונה, כיסוי מלא של שירותי בינוי בכל המדינות החברות.

         ח.         הורדה של ספים ע"י חלק מהמדינות.

 

באופן פרטני, בין השינויים הבולטים ניתן למנות את:

 

·         ארה"ב: נוספו לכיסוי 12 גופים חדשים ברמה הפדראלית, כגון ה- Social Security Agency וה- Transport Safety Agency (למעט רכישת טקסטיל). ה- TSA הינה סוכנות בתוך משרד לביטחון פנים DHS האמריקאי, האחראית לבטיחות ברכבות, אוטובוסים, שדות תעופה, נמלים ועוד. תקציב שנת 2009 – 9.1 מיליארד $, וצפוי לגדול לאור דרישות שיקוף נוסעים החדשות וכן שיקוף מטענים בתובלה אווירית.

 

·         איחוד אירופי: הכיסוי המוצע של א"א כלפי ישראל (ישראל קיבלה במובן זה מעמד מועדף ביחס למדינות אחרות, כמו ארה"ב, יפן וקוריאה) הינו רחב למדי וכולל:

o       הרוב המכריע של הגופים הממשלתיים של המדינות החברות, וכן גופים אשר לא פועלים בסביבה תחרותית כגון אוניברסיטאות, בתי חולים ועוד.

o       חברות בתחום הרכבות (רכש שמוערך בכ- 20 מיליארד יורו לשנה)

o       הרחבה בשירותי תקשורת מכוסים

· קנדה: בסבב המו"מ הנוכחי,  הציעה קנדה לראשונה רשימת גופים ברמה התת-פדראלית (13 פרובינציות).כמו כן, בוצע צמצום בחריגים כך שכיסוי מוצרים ושירותים הורחב עבור חלק מהישויות כגון משרד התחבורה, משרד התעשייה, רשות המזון ועוד.

 

·       קוריאה: הורחבה את רשימת הישויות הממשלתיות (51 מחוזות), נפתחה גישה לענף הרכבות והתחבורה העירונית.

 

·         יפן: הורדו ספים למכרזים תחת ההסכם עבור ישויות מרכזיות, נוספו ישויות ברמה המוניציפלית, כמו כן הובטח כי רגולציה על תפעול והיבטי בטיחות בענף רכבות תופעל באופן שקוף ולא מפלה, כך שזה לא יהווה חסם לכניסת ספקים זרים לענף.

שינויים בנוסח ההסכם

 

·         טקסט ההסכם עודכן כך שיהיה פשוט ונהיר יותר ויכיל בתוכו שינויים בפרקטיקה של רכש ממשלתי בשנים האחרונות ובעיקר השימוש באמצעים אלקטרוניים.

 

·         הוענקה גמישות גדולה יותר לגופים הרוכשים, באשר לזמני הודעה קצרים יותר על מכרז כאשר יש שימוש באמצעים אלקטרוניים או ברכש של מוצרים ושירותים "מן המדף" (מסוגים הקיימים בשוק המסחרי).

 

 

 

ישראל בהסכם ה-GPA

 

ישראל הצטרפה להסכם ה- GPA מתוך ראיית ההסכם כמכשיר לקידום היצוא וכמסגרת הנותנת לחברות הזדמנות בשווקים המפותחים בעולם. חוק חובת המכרזים, אשר מסדיר מערכת פתוחה, שקופה ותחרותית לרכש ממשלתי בארץ, יצר את התשתית ומהווה גורם מהותי בהצטרפות ישראל להסכם שכן ישראל פתחה את השוק שלה– וההסכם מאפשר לנו לקבל תנאים דומים בשווקים החשובים לישראל.

 

הסכם ה- GPA בנוי מגוף ההסכם (פרוצדורות לניהול שקוף ומוסדר של מכרזים, דרכים לערער על תוצאות מכרז ועוד') ונספחים של כל מדינה להסכם, המפרטים את הישויות שהמדינה הכפיפה למשמעת ה- GPA. ההסכם חל בישראל על רובם המכריע של משרדי ממשלה במכרזים מעל לסף של 202,930$, מספר רשויות מקומיות (ירושלים, חיפה ובאר שבע – נספח 2) מעל סף 390,250$ ומספר חברות ממשלתיות, מעל סף 554,155$, רשימה של שירותים, ושירותי בניה) – מעל סף 13,268,500$ (8,500,00 SDR). משרדי הביטחון וביטחון פנים בישראל אינם נכללים בהסכם.

 

במסגרת הסכם ה- GPA החדש, ישראל הרחיבה את רשימת הגופים המכוסים (גופים כגון הלמ"ס, הסוכנות לעסקים קטנים, חברה לשירותים סביבתיים, חב' לפיתוח עכו העתיקה), צמצמה רשימת חריגים וכן הציעה להוריד סף שירותי בינוי (מכרזים שעליהם יחול ההסכם) עבור משרדי ממשלה ל- 5 מיליון SDR (כ- 7.5 מיליון $), לאחר 5 שנים מכניסת ההסכם המתוקן לתוקף.

 

רכש גומלין (אופסט)

 

הזכות לרכש גומלין (אופסט) שישראל נהנית ממנה החל משנת 1983 עמדה במרכז המו"מ של ישראל עם מדינות ה- GPA. ישראל הינה החברה היחידה בהסכם אשר לה זכות לדרוש בתנאי המכרז אופסט מן הספק הזר הזוכה. הדרישה לבטל את המנגנון נבעה מכך שמדובר בכלי אסור ע"פ ההסכם (אופסט מותר רק למדינה מתפתחת לפרק זמן מוגבל, כאמצעי מעבר), ואילו ישראל היא מדינה חברה ב- OECD, המשתמשת באופסט כאמור שנים רבות.

 

במסגרת המו"מ על אופן ביטול רכש הגומלין, ישראל הצליחה להשיג מתווה לביטול שהינו:

 

  ט.    יתפרס על פני 15 שנים, החל מכניסת ההסכם המתוקן לתוקף (דורש אשרור בישראל וכן אשרור ע"י 2/3 מהחברות בהסכם). 

     י.    שיעור האופסט ימשיך לעמוד על 20% וירד ל- 18% לאחר 8 שנים, ול- 0% בתום 15 שנים.

    יא.   רשימת גופי הרכש הישראלים אשר מכוסים תחת ה- GPA ומפעילים דרישה לרכש גומלין תצומצם בשתי פעימות (לאחר 5 שנים ולאחר 10 שנים), כאשר הגופים המפורטים מטה ישמרו על הזכות לדרוש רכש גומלין לתקופה הארוכה ביותר (15 שנים):

·         משרדי האוצר, התחבורה, הבריאות, והתשתיות הלאומיות

·         החברה למשק וכלכלה

·         רשות שדות התעופה

·         חברת נמלי ישראל

·         נמלי אשדוד, חיפה ואילת

·         רכבת ישראל

·         דואר ישראל

·         חברת החשמל

·         מקורות

 

גופים שאינם מכוסים בהסכם ה- GPA, לרבות משרדי הבטחון ובטחון פנים, ממשיכים לפעול על פי תקנות העדפת תוצרת הארץ ותקנות לשיתוף פעולה תעשייתי (רכש גומלין) בהתאם למצב הקיים.

 

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, מר אמיר חייק, מברך על ההסכם ומודה לצוות העוסקים בנושא בתמ"ת.

 

ראה מכתבו למר שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת.

 

למכתב

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
עזרה וכלים

התאחדות לשירות העסק שלך

עושים בית ספר לתעשייה 
 המכללה לניהול בתעשייה
 עריכת מגוון ימי עיון, קורסים וסדנאות
 לבעלי התפקידים בהנהלות
 מפעלי התעשייה לצורך העשרה
 וקניית כלים ומיומנויות בתחומי פעילותן
 ההכשרות מתקיימות בשיתוף ובהנחיית
 גופים מקצועיים מהמובילים במשק,
 ומותאמות במיוחד לקהל היעד 
  לפרטים נוספים

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share