מאמר החודש - אדוני ראש הממשלה: "יתנו-יקבלו, לא יתנו-לא יקבלו"

5/06/2013

אדוני ראש הממשלה: "יתנו-יקבלו, לא יתנו-לא יקבלו"

המכתב שלא נשלח אל ראש הממשלה.

אדוני ראש הממשלה, אתה טבעת את המשפט האלמותי, "יתנו –יקבלו,לא יתנו –לא יקבלו" אבל בפועל בכל הנוגע לחיסול המגמתי של התעשייה על ידי ממשלתך, אתה מממש בעיקר את המשפט ההפוך "לא יתנו-יקבלו". דוגמאות:

מכסים - ממשלת ישראל בראשותך החליטה על ביטול חד צדדי של כל המכסים המוטלים על מוצרים תעשייתיים המגיעים לישראל ממדינות עולם שלישי בגובה של 8-12 אחוז. החלטה זו העמידה בסכנה קיומית קרוב לכ-100 מפעלים בישראל המעסיקים אלפי עובדים, מחציתם בישובי הפריפריה, כשידם קשורה לאחור משום שאותם מדינות עולם שלישי כמו סין, תאילנד מלזיה... אינן מחויבות להפחית את מכסיהן על אותם מוצרים מישראל.

אדוני ראש הממשלה, באם היית בוחן את התוצאה של פעימת הפחתת המכסים הראשונה שכבר נערכה במהלך השנה האחרונה ובודק מה הייתה השפעתה על מחירי המוצרים לצרכן  כמה מפעלים נסגרו בעקבותיה? מה היה אובדן הכנסות המדינה כתוצאה מביטול המכסים? האם הייצוא הישראלי לאותן מדינות ש"קיבלו" את ביטול המכס באפס הדדיות עלה?

למזלנו, מסתמן, בעקבות ה"בור" התקציבי כי הפעימות הבאות לביטול המכסים לא ייושם.

תקנים - מדינת ישראל החליטה לבצע קולוניאליזציה מרצון, שוב חד צדדית, מבית מדרשם הקודח של פקידי האוצר, ולאמץ במדינת ישראל 100 אחוז של תקינה בינלאומית בלבד. מבלי להביא בחשבון מאפיינים מקומיים, מבלי ליצור הכרה הדדית בין מדיניות שהייתה  אולי מקלה  לפחות על התעשייה המייצאת, מבלי להביא בחשבון שחלק ניכר מהתקנים הבינלאומיים שמאומצים נחותים מול התקינה הישראלית המחמירה וסופם יהיה הרס של ענפי תעשייה ומוצרים נחותים ומסוכנים שיגיעו לצרכנים.

תעשיות המים, הציוד הרפואי ותעשיות האנרגיה הסולאריות בישראל הינן מובילות עולמיות בתחומן וקיימת סכנה מוחשית שהתקינה הבינלאומית שתאומץ בישראל עפ"י החלטת הממשלה, בין אם מתאימה ובין אם לא, עלולה לפגוע במובילות של ענפים ישראליים אלה ולחזק את מתחרותיהן בחו"ל.

כדי לממש באופן קיצוני את האג'נדה הזו, פקידיך הכניסו לחוק ההסדרים את "הלאמת" התקינה הציבורית ופתיחת בדיקות הייבוא של מוצרי חשמל וצעצועים מסוכנים, כמו עוד הרבה מוצרים מסוכנים ובטיחותיים אחרים, למעבדות זרות ושוב כמובן ללא כל הדדיות עם מדינות העולם.

אדוני ראש הממשלה, כיצואן וכמייצג מאות מפעלים בתעשייה, חוסר ההדדיות אינו משרת אינטרס לאומי כלשהו אלא מחסל בצורה מגמתית את התעשייה המפוארת שנותרה בארץ. מעל 25% מהמפעלים במדינת ישראל כבר העתיקו את קווי הייצור לחו"ל לקרבת שווקי היעד שלהם, תעשייני דור ההמשך מבחינים בעין בלתי מזויינת בהתנתקות החד צדדית של הממשלה מהתעשייה, כי אפילו גם במקרים מובהקים בהם ממשלה חפצת חיים אמורה להגן באמצעות חוק היטלי סחר על התעשייה המקומית ממשלת ישראל לא נקטה ב"הדדיות" כפי שהמדינות אליהן אנו רוצים להידמות נהגו בתעשייה שלהם והגנו עליה מפני תחרות לא הוגנת.

אדוני ראש הממשלה, יצר ההתאבדות נמשך ובעוד העולם נמצא בהאטה ובמיתון, אצלנו מתגלגלות יוזמות לפתוח לתחרות לא "הדדית" את תעשיית הכבלים, האוטובוסים, ייצור הפלדה, מיכליות כיבוי ואפילו את אותות עיטור הכבוד והצל"שים של צה"ל - עד כדי איבוד יתרת הגאווה תוך סיכון התעשייה וחוזקה.

אדוני ראש הממשלה, מדינת ישראל היא מן המדינות הפתוחות בעולם לסחר חוץ הן בייצוא והן בייבוא, מובילה עולמית במספר הסכמי הסחר החופשי עם מדינות העולם כבר כיום והמכסים המוטלים על ייבוא הם מן הנמוכים בעולם. מה תיתן ישראל בתמורה להסכמי הסחר העתידיים אותם נרצה לקדם מול סין והודו ומדינות עולם שלישי נוספות אם כבר היום אנו מתפרקים מרצון, תוך הקרבת התעשייה הישראלית, ומוותרים על מכסים,תקנים, היטלי סחר, בדיקות ייבוא והגנות לא מכסיות אחרות?

 

אדוני ראש הממשלה, בשנים בהן אתה ושר האוצר של מדינת ישראל מככבים לסירוגין ברשימת 100 האישים המשפיעים בעולם, ומדינת ישראל מככבת  בעשיריה הפותחת והמצליחה של מדינות ה-OECD, והפכה למעצמה אזורית בתחום האנרגיה, דווקא עכשיו מתגברת וחוזרת החשיבה הגלותית, חסרת ההיגיון של "לתת ולא לקבל " בצורה חד צדדית מבלי לקבל דבר בתמורה ולפגוע בתעשייה ובמשק הישראלי, מתוך מטרה למצוא חן בעיני הגויים.

אדוני ראש הממשלה, מנסיוני האישי והעסקי בעולם הרחב, וכמייצגם של מאות מפעלי תעשייה קטנים ובינוניים חשוב שתדע שההדדיות אינה מתקיימת ומדינות רבות נוהגות לדבר על פתיחות ושקיפות מן השפה ולחוץ. קיימים חסמי סחר רבים ברבות ממדינות אירופה המערבית בדמות נהלים, טפסים, חוקים מקומיים, ערבויות, ניסיון ונתוני פתיחה, עמידה בתקנים מקומיים והעדפה של חברות אירופיות מעבר לעובדה שבמקרים רבים עלינו להסתיר את זהותנו הישראלית.

ולבסוף, אדוני ראש הממשלה, האם ייתכן מצב שבמדינת ישראל יהיה שר חקלאות, שר תיירות, שר שיכון - ולא יהיה שר שייצג את הקטר המוביל של המשק – התעשייה?

בעיני לא מדובר בשינוי סמנטי בשם המשרד האמון על טיפול בתעשייה אלא בהמשך המגמה של חוסר ההדדיות.

אני מבקש ממך, כמו משר האוצר ומשר "הכלכלה" לעצור את הפגיעה המתמשכת והמסוכנת בתעשייה הישראלית.

 

רן טוטנאור,

יו"ר איגוד תעשיות מתכת, חשמל ותשתית

התאחדות התעשיינים בישראל

 

 

הדפסשלח לחבר
עזרה וכלים

התאחדות לשירות העסק שלך

עושים בית ספר לתעשייה 
 המכללה לניהול בתעשייה
 עריכת מגוון ימי עיון, קורסים וסדנאות
 לבעלי התפקידים בהנהלות
 מפעלי התעשייה לצורך העשרה
 וקניית כלים ומיומנויות בתחומי פעילותן
 ההכשרות מתקיימות בשיתוף ובהנחיית
 גופים מקצועיים מהמובילים במשק,
 ומותאמות במיוחד לקהל היעד 
  לפרטים נוספים

דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share