חוק אוויר נקי

חוק אוויר נקי - התשס"ח 2008

בהתאם לחוק אוויר נקי משנת 2008, נכנסו בהדרגה מפעלי התעשייה בארץ להסדרת הפליטות לאוויר באמצעות "היתר פליטה". המפעלים המחוייבים בהיתר פליטה הם אלו המופיעים בתוספת השלישית בחוק.

לקבלת היתר פליטה נדרש המפעל להציג באופן מלא:

-           תיאור התהליכים במפעל

-          פירוט על הפליטות לאוויר המוקדיות והלא מוקדיות

-          בדיקה של ערכי הסביבה והשפעת פליטות המפעל עליהם

-          בחינה של מסמכי ה-BREF  הבינלאומיים והפערים בין הטכנולוגיות המוגדרות ב-BAT לבין אלו המצויות במפעל, ותוכנית לסגירת הפערים

תהליך העיון בבקשה, דיונים על טיוטות ההיתר וקבלת היתר סופי אורך כ-9 חודשים, ולאחריו מתקבל היתר פליטה שתקף ל-7 שנים.

התהליך מחויב בתשלום אגרה שנע בין כ- 200,000 ₪ למיליון ₪ (בהתאם לאופי המפעל), וכן בהצגת הטיוטות לציבור לקבלת הערות.

בשנת 2012, הצטרפו למסגרת ההסדרה מדיות נוספות כגון שפכים וקרקעות, תחת מדיניות המשרד להגנת הסביבה להסדרה סביבתית משולבת (בדומה לדרקטיבה האירופאית ה- IPPC). המפעל נדרש בבקשה להיתר הפליטה לבחון את הפליטות הנוספות למדיות השונות, והדרישות בגינן נכנסות לרישיון העסק.

המפעלים השונים בארץ נכנסו למסגרת הסדרת היתר הפליטה באופן מדורג, בהתאם לסקטור, בין השנים 2011-2015.

לאורך התקופה ליוותה התאחדות התעשיינים את המפעלים בימי עיון רוחביים, ימי עיון ממוקדים לסקטורים השונים, סדנאות מקצועיות וליווי פרטני (כולל הכנת רשימת יועצים מומלצים).

באירופה מיושמת כיום הדרקטיבה העדכנית יותר, ה-IED (Industrial Emissions Directive), ובישראל המשרד להגנת הסביבה נערך בימים אלו לאמצה תחת "חוק רישוי ירוק".

מצגות מסדנת IPPC – סקטור הכימיה, מרץ 2014

מצגות ממפגש "חוק אוויר נקי" 2012

מצגת של המשרד להגנת הסביבה על יישום היתרי פליטה למתקני תעשייה 2009

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share