תקנת ה - REACH מאמצת מספר עקרונות מרכזיים:

עקרון הזהירות המונעת (Precautionary Principle) – עקרון הזהירות הוא עקרון המקובל במשפט הסביבתי. מקובל להגדיר את עקרון הזהירות על פי ההגדרה שניתנה בהצהרת ריו, לפיה "במקומות שיש בהם סכנה לנזק חמור או בלתי-הפיך, היעדר הסכמה מדעית מלאה לא ישמש עילה לדחות את הפעלתם של אמצעים יעילים-כלכלית (cost‑effective) המיועדים למנוע את הידרדרות הסביבה" (עקרון 15).
 
עיקרון האחריות המוגברת – על פי דברי המבוא לתקנת ה REACH, עיקרון האחריות המוגברת מטיל על התעשייה את האחריות לייצר לייבא ולהשתמש בחומרים תוך שמירה על בריאות הציבור ומניעת השפעות שליליות על הסביבה. עקרון זה הוא חלק מהמגמה במשפט הסביבתי להעביר את נטל האחריות לתעשייה (Extended Producer Responsibility).
 
פיתוח בר קיימא – במבוא לתקנת  ה REACH מצויין, כי התקנה מבוססת על עקרונות סביבתיים מקובלים ובפרט על העקרון של פיתוח בר קיימא.  לעקרון הפיתוח בר קיימא יש נוסחים רבים, אולם בהצהרת ריו הוגדר פיתוח בר קיימא "כזכות לפיתוח אותו צריך להגשים באופן שיענה באופן צודק ושוויוני על צורכי הפיתוח והסביבה של הדור הזה ושל הדורות הבאים" (עיקרון 3).

 

הדפסשלח לחבר
המידע הניתן באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם. בנוסף, הדעת נותנת כי התכנים המופיעים באתר עלולים להשתנות מעת לעת על פי עדכונים ברגולציה. אתר זה מבוסס בחלקו על קטעי תרגום לא רשמיים של הוראות חקיקה זרות, פרשנויות להוראות חקיקה אלו ופסקי דין. ההוראות המחייבות מבחינה משפטית הן אלו המופיעות בשפת המקור.
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share