חוזר מס' 34/2009 – שאלות ותשובות בנושא עבודה – 'עסקת החבילה'

2/06/2009

לכבוד

המנהל/ת הכללי/ת

 

נכבדיי, 

 

הנדון: שאלות ותשובות בנושא עבודה – 'עסקת החבילה'

 

 

במטרה להבהיר סוגיות בנושאי עבודה – במסגרת עסקת החבילה,

רצ"ב לשימושכם מספר שאלות אשר עשויות להישאל ותשובות לשאלות אלה.

אגף עבודה ומשאבי אנוש עומד לרשותכם בטלפון: 03-5198819-20

דוא"ל: avivak@industry.org.il  פקס 03-5198782

 

שאלה: ההסתדרות רוצה להשתלט על העסק שלי באמצעות התארגנות עובדים בעסק. בכוונתם להתסיס את העובדים ולפגוע ביכולת העסק לתפקד ולהשיא רווחים. האם העובדות נכונות?

 

תשובה: לא, העובדות אינן נכונות. מערכת היחסים בין המעסיק לבין העובד לא עומדת להשתנות בעקבות הצעות החוק החדשות. לא זו בלבד שהיא אינה עומדת להשתנות, אלא הוכחנו שבארבע השנים האחרונות מספר סכסוכי העבודה ומספר השביתות במשק ירדו באופן משמעותי. כל זאת נעשה בהדברות ובהסכמה בין המעסיקים וההסתדרות.

 

שאלה: מדוע אתם - מייצגי המגזר העסקי – הסכמתם במסגרת עסקת החבילה לאפשר להסתדרות להיכנס לעסק שלי ומסכימים לזכות ההתארגנות אצלי בעסק?

 

תשובה: אין שינוי במצב הקיים. התיקון לחוק "הסכמים קיבוציים" משנת 2001 מאפשר כבר 8 שנים כניסה של נציגי ההסתדרות לכל מפעל (בתאום כמובן) במטרה לארגן את העובדים.

באותו  חוק  נקבעו  כבר  בשנת 2001  סעדים  לרבות  פליליים כנגד מעסיק  הפוגע בחופש ההתארגנות. כל שהוסכם הוא, שאם וכאשר תיבחר נציגות עובדים  כדין בהליך הקיים כבר שנים, יש לנהל איתה משא ומתן. זו גם המגמה  בפסיקת  בתי  הדין  לעבודה. הוספנו במפורש שאין חובה על המעסיק להסכים או לחתום על הסכם  קיבוצי. תוספת זו  תמנע את  האפשרות לפרשנות מרחיבה  בנושא.

 

שאלה: מדוע אתם מסכימים לתוספת של חוקים המעמיסים על המעסיק, ופוגעים בעסק שלי?

 

תשובה:  כידוע, למחוקק הסמכות לחוקק. אנו פועלים למניעת חקיקה של חוקים הפוגעים במעסיקים והמגדילים את עלות העבודה. בשלוש שנים האחרונות מנענו הצעות חוק רבות, שלו היו עוברות בחקיקה, היו גורמות לתוספת עלות ומטילים עול כבד על המגזר העסקי. לצורך העניין גם חתמנו עם ההסתדרות על הסכם, המעדיף הסכמים או חקיקה בהסכמה, והכל כדי למצוא את האיזון בין זכויות עובדים וצרכי המעסיקים.

לצערנו, גורמים אינטרסנטיים, שהיום כביכול אמורים לייצג את המגזר העסקי החופשי, לא טרחו להשתתף בדיונים ולא פעלו בכדי למנוע את הצעות חוק מלהתקבל. רק עמידה איתנה של נציגי לשכת התאום מנעה מחוקים אלה לעבור בכנסת.

 

שאלה:  מדוע בחוקי העבודה נוספו חוקים המהווים איום באישום פלילי על המעסיק?

 

תשובה: נוספה הוראה פלילית אחת בגין הלנת שכר עבודה בנסיבות מחמירות. נציין, כי כבר היום קיימים 149 סעיפים ב- 17 חוקי עבודה, שבגינם  ניתן לתבוע אחריות פלילית ממעסיקים מפירי חוק.

הצלחנו להרחיק ענישה הפלילית ממעסיקים הוגנים ושומרי חוק בדרך של קידום הצעת חוק ממשלתית לאכיפת חוקי עבודה משותפת עם המעסיקים והעובדים. 

הצעת  החוק  המשותפת  נמצאת  בהליכי  חקיקה מתקדמים, מרחיקה  את  הענישה  הפלילית  ממעסיקים  שומרי  חוק, כאשר המנגנון  המוצע  בה  כולל שלבים  מוקדמים של  התראה ומתן  זכות  טעון  וכן שורת  הגנות  על  מעסיקים  תמי  לב  והוגנים. 

 

שאלה: האם הסכמתם להטלת עלויות נוספת על המגזר העסקי באמצעות הגדלת מספר ימי המחלה בגין מחלה של  בני משפחה?

 

תשובה: לא. כל שהסכמנו הוא, שבמקרה של מחלה ממארת של  ילד או בן זוג יוכל העובד לנצל יותר ימי מחלה מתוך מכסת ימי המחלה הצבורים ממילא לזכותו, ואין בכך עלות נוספת למעסיק. מדובר  במחווה  אנושית  והומאנית. מעסיק  נאור לא יכול להתנגד לכך.

 

שאלה: מדוע יש גורמים הטוענים כי החקיקה, שסוכם עליה בעסקת החבילה תביא לקטסטרופה ביחסי העבודה בעסק שלי?

 

תשובה: ישנם גורמים אינטרסנטיים, החושבים לנהל קמפיין על גבם של המעסיקים והעובדים לצרכים פנימיים ולהאדרת שמם  בלבד. אותם גורמים התנגדו בעבר לשורה של הצלחות והישגים שהשיג המגזר העסקי, או הצטרפו אליהן בשלב מאוחר יותר, ורק כאשר "העגלה החלה לנוע".

 

הדוגמאות לכך רבות והן:

 

הם התנגדו למתן פיצוי למגזר העסקי בעקבות מלחמת לבנון השנייה, בעוד שהתוצאה הייתה שלראשונה בהיסטוריה מעל 100 אלף עסקים קיבלו 3,5 מיליארד ₪ פיצויים בגין נזקי מלחמה, כסף רב שאפשר לעסקים להתאושש מהמשבר הכלכלי שהמלחמה יצרה.

 

הם התנגדו להסכם הפנסיה שנחתם במשק, בעוד שהתוצאה היא שנחתם הסכם פנסיה הוגן ומדורג, המאפשר למגזר העסקי לצרף את כל עובדיו לחסכון פנסיוני.  האלטרנטיבה הייתה חקיקה, שהייתה גורמת לנטל רב יותר על המגזר העסקי.

 

הם התנגדו להסכם אכיפת חוקי העבודה, שמרחיק את האפשרות להעמיד לדין פלילי מעסיק הגון, בעוד שהתוצאה שתהיה להשלמת החקיקה תאפשר למעסיק שומר חוק להימנע מעמידה לדין פלילי.

 

הם ממזערים את ההישגים הכלכליים של עסקת החבילה ומאדירים את הפגיעה (כביכול) בתחומי יחסי העבודה, בעוד שהתוצאה היא, שבעקבות עסקת החבילה זכה המגזר העסקי לשורה של הישגים כלכליים, שיובילו אותו ואת המשק כולו ממצב של מיתון למצב של צמיחה, ויוסיפו עשרות אלפי מקומות עבודה בשנים הקרובות. כדי לסבר את האוזן, מדובר על תוספת של  14 מיליארד שקלים לשנים 2009-10, אשר מתוכם, בין היתר, 2.5 מיליארד ₪- בגין השקעות וסיוע ישיר למגזר העסקי, 6 מיליארד ₪  בגין הגדלת ערבויות המדינה למגזר העסקי, 1.3 מיליארד ₪ בגין הגדלת קרן ההלוואות למפעלים בינוניים. כך גדל פוטנציאל הביקושים המקומיים  ב-4 מיליארד ₪. כן רשמנו הישגים במניעת העלאות מחירים של הארנונה, המים, החשמל, עלויות דיווח ומיסוי נוסף בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.

 

 

בכבוד  רב,

 

יהודה (יודקה) שגב

מנהל  כללי

חוזר מס' 34-2009 – שאלות ותשובות בנושא עבודה – 'עסקת החבילה'  חוזר מס' 34-2009 – שאלות ותשובות בנושא עבודה – 'עסקת החבילה'
הדפסשלח לחבר
איגרות נוספות
חוזר מס' 17/2016 - אסיפה כללית שלא מן המניין לשנת 2017 , 7/12/2016
חוזר מס' 16/2016 - תעשייה כחול לבן בסוכת הנשיא בחול המועד בחג סוכות – 19.10.2016, 10/10/2016
חוזר מס' 15/2016 - יריד חדשנות אורבנית 24-25.1.2017, 29/09/2016
חוזר מס' 14/2016 - כנס תעשיית המיחזור הישראלית ה-2 - 24.11.2016 , 22/09/2016
חוזר מס' 13/2016 - נמנעה השביתה הכללית בנמלי הים בחיפה ובאשדוד , 7/09/2016
חוזר מס' 12/2016 - שביתה צפויה בנמלי הים של ישראל –נמלי חיפה ואשדוד , 30/08/2016
חוזר מס' 11/2016 - ישום צו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות – פניית ההסתדרות הכללית החדשה , 22/08/2016
חוזר מס' 10/2016 - דמי הבראה לשנת 2016, 11/07/2016
חוזר מס' 9/2016 - העסקת בני נוער 2016 , 11/07/2016
חוזר מס' 8/2016 - הנחיות ליישום אימות משקל ביצוא, 7/06/2016
דרונט בניית אתרים
תוכן ושיווק אינטרנטי 
Bookmark and Share